מה אני רוצה מהעולם?
אני רוצה שיאהבו אותי כמו שאני חושבת שצריך לאהוב אותי
ומי שלא אוהב אותי בדרכי נתקל בקושי
אני משדרת אי שביעות רצון
אני מרגישה שמשהו לא בסדר
אני רוצה אחרת אבל לא יודעת איך להגיד
כי הם אוהבים אותי בדרך שלהם
והיא פוגעת בי ולא אוהבת.
ממש כמו האלרגיה שלי
תגובתיות היתר המנוולת הזו
שלוקחת את שארית החשיבה ההגיונית
מצפה אותה בפריחה וקוצר נשימה
ומשכיחה ממני את העיקר
שאם אוהבים אותי
אז לא משנה איך אומרים לי את זה
העיקר להבין את הכוונה מאחורי המילים.
נפגעתי כל-כך קשה כי שייכתי אהבה
למקום שהיה נטול אהבה.
חשבתי שאם אני נותנת סיכוי לאהוב אותי אחרת
אז אני נפגעת כמו שנפגעתי לאורך חיי.
זה יכול לקרות, אבל יש יותר סיכוי
שאתן לאנשים צ'אנס לאהוב אותי
כמו שהם מסוגלים
ולא כמו שאני חושבת שאני ראויה.
זה יכול להיות פשוט
אם לא אעביר ביקורת על האהבה שלהם
אם אקבל את מה שהם מסוגלים לתת
כמקסימום שלהם
ולא בהשוואה אלי.
זה יכול להיות פשוט
אם אצא מהמילכוד העצמי שלי
שרוצה שכולם יהיו טובים אלי
שהעולם יהיה לשם שינוי כמו שאני מבינה
ולא כמו שקורה כל הזמן
שפה אחרת שלוקח לי זמן לקלוט, לתרגם ואז להבין.
זה יכול להיות אפשרי
אם אני אזכור את מה שכתבתי כאן
גם ברגעים שהרגש משתלט
ומשכיח ממני את כל ההגיון.
(נכתב לאחר שהשגתי את מה שאני רודפת אחריו כבר כמה שנים, ולא מרגישה שום סיפוק שהשגתי אותו).
בבלוג זה
בכל הבלוגים
