לימדתי היום במקום של פעם
בסוף הלימוד היו 5 דקות של שקט, מדיטציה.
החזיר אותי לזמנים ההם, לשיחה עם אחד המלווים הידועים שלי.
אמר לי שהכוס שלי מלאה, עכשיו אני כמו אלה שאני מלמדת
לא מוותרת על הידע הישן לטובת החיים החדשים
נותנת לפחד להשאיר את הכוס מלאה.
הגיע הזמן לרוקן אותה, להתחיל למלא חדש.
ככה הפחד יכול להתחלף בדברים אחרים, אפילו אולי יותר קלים...
5 דקות שהוא שטף אותי, ואני יושבת בעיניים עצומות ומחוברת רק אליו
נזכרת כמה זה טוב להיות ככה. כמעט ומוכנה לרוקן את הכוס
כדי למלא אותה לאט לאט שוב בזכרונות חדשים כאלה.
יש על מה לחשוב.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
