מחר יותר טוב
גם היום הזה יעבור
יש ימים גרועים יותר
אופטימיות וחיוך
בעצם הכל חרא
אבל לא כדאי לכתוב את זה
כי מילים נשארות
מחשבות לא
הפקס פועל למרות שהוא כבוי
מוזר ביותר
סימנים כאלה אומרים שמה שנאמר עכשיו נכון
אז אני מוחקת את מה שכתבתי קודם
ונשארת עם מחשבות טובות.
מחר יום חדש.
יום רביעי נפגשים שוב, מקווה שנתקדם למקום החלטי יותר, שסוף סוף אוכל להרגיש קרקע מתחת לרגלים.
המתח הזה מכרסם בי.
תמיד יש עוד כוח, תמיד היום נראה שכבר בלתי אפשרי, אבל מגיע מחר ואחריו עוד מחר ועוד אחד, והחיים ממשיכים.
אפשר גם בלי מתח, אני זוכרת את זה. בטח אגיע לשם פעם.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
