הפגישה הועברה לשעה 15:00
המזכירה האישית אמרה שניפגש עם האב והבן, לא הזכירה את השותף.
ביום ראשון הדיכאון שלט, שאריות נמשכות כל השבוע.
הזוגי אופטימי, רואה את הסימנים שמשאירים תקווה להתפתחות עתידית
אני משתדלת להזיז הצידה את שאריות יום ראשון, מבקשת שיתן לי תובנות משלו כדי לשמור על אופטימיות יחסית.
יש כל מיני אפשרויות, החל מויתור מוחלט (לפי דבריהם הקודמים הם מעוניינים במשהו, אז אולי זו לא אפשרות כלל)
דרך כל מיני אפשרויות אמצע, דרך הטופ שמתחשק לי שיקרה - לעצב ולבנות תוכנית ולהגיש למי שיתן אישור, וכל העולם יצחק. גם אני.
אח, זה תסריט נפלא.
נכנסת לתוכו ומחייכת אותו, חשיבה עוזרת למציאות להבנות בדרך הנכונה, ואני מקווה שזה נותן את הכיוון לדרך הזו.
יהיה נחמד ביותר להוריד את הלחץ הקיומי ולהתחיל לחיות בקלות יחסית, להתחיל לפתח עוד ועוד רעיונות.
לפני יומיים באה מישהי שסיפרה על פטנט של ידיד, משהו כל-כך נכון, שברגע שימצא מממנן - הוא יהיה מליונר, ומליוני אנשים יהנו מפתרון נהדר זמין וזול בתחום הרפואי. חשבתי לשנות כיוון ולהתחיל לראות את החוסר במקומות האלה, של רעיונות טכניים ברורים ולא רעיונות עיצוביים בלבד.
חשיבה מכוונת, גם בתחום הזה אני נותנת לחשיבה כוח, מכניסה לי רעיון לראש כדי שיהיה שם, ויום אחד ברגע הנכון הוא יצוץ ויצחק מולי בחיוך מלא ומאושר.
כל הרעיון הוא שהחיים יהיו יותר קלים לכולם.
פשוט, לא?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
