עברתי למקום שיש לי בו בלוג גלוי.
זה אחרת לגמרי, אי אפשר לכתוב את מה שאני כותבת כאן.
מה אני כותבת כאן היום?
את התסכולים שלי.
המניאק בן... המשפחתי מנסה את כל התרגילים האפשריים, ומעביר אותי סדרה בדיוק כמו שאכלתי בחיי הנישואין המחורבנים שלי.
זה התחיל ברמאות, המשיך בשקרים, ועכשיו עובר לאיומים.
הכל חוקי כביכול, הוא איש עסקים מצופה בהרבה כסף וקשרים, והוא סידר לי את הקשר הנוכחי, רק שכח להזכיר שהוא חלק מהעסקה. אני בשום פנים לא מוכנה לכלול אותו בעיסקה, אמרתי את זה מהתחלה, ולפני שבוע התברר שכל מה שאמרתי לא ממש שינה, הוא בפנים.
עכשיו אחרי שיחה עם הצד השני, הוא התקשר בכעס והודיע שהוא פורש, ואם הוא פורש כל העסק נופל.
איך היה לי בנישואין? -
אני הולך ואת לא יכולה בלעדי, את תיפלי על הפנים.
ממש אותו הדבר.
אז אני בתוך הרגשי, נופלת פנימה בקפיצת ראש.
ועכשיו אחרי שכתבתי את זה אנסה לעשות מה שאני אומרת לכולם - יש רגש ויש שכל. הרגש מת מפחד כי אם הוא צודק אז שוב אני בתחתית, אין לי כסף, מתחילה הכל מחדש או כמעט מחדש. פחד קיומי שאני נמצאת בו כבר כמה שנים ולאחרונה התקרבתי למקום שבו כבר אפשר לחשוב שיהיה יותר קל. אז הרגש נכנס לתהום ומאבד לי את התיאבון, מעלה את החרדה, גורם לי לכתוב כאן, לרוקן את הפחד, להכניס קצת הגיון.
ההגיון אומר שעד עכשיו החיים התנהלו בסופו של דבר לכיוון הנכון, ואם הכיוון נכון, אז אולי כל האיומים שלו הם חלק מהתוכנית, ובהמשכה (כמו שאמרה לי היום בהתנדבות מישהי חמודה שקוראת בכוכבים) אני על הבמה המרכזית, אני מול כולם, לא מתחבאה מאחורי אף אחד אלא עומדת ומצילה את העולם. כך היא רואה - שינוי בקנה מידה הכי גדול שיכול להיות, נקודת מפנה אמיתית שמתרחשת כבר שנה והנה מגיעה לטופ שלה. (היא גם ראתה את המיניות שמתחבאה תחת פרצוף תמים, את המאבק למצוא עבודה והתסכול שלא מצליח... דברים נכונים).
אז ההגיון אומר להרגע, הוא מאיים בדיוק כמו שה X איים, ומה שיצא זה שדברים טובים קרו מאז. התפתחתי והגעתי לנקודה שיש בה אפשרות לשנות ובגדול, אפשרות לעמוד על רגלי שלי ולהתבונן בעולם מתוך מקום קצת יותר נוח כלכלית, יותר נוח מקצועית, יותר נוח.
הרגש אומר- כוס עמאק היצור הזה, לא הספיק לי עד עכשיו, אני צריכה שוב פעם לעבור שקרים ואיומים מצד קרוב משפחה כוחני שמנסה להעמיד אותי בפינה? שוב להלחם במשפחה רק כדי לשרוד?
ניסיתי לדבר עם איש העסקים איתו אני בקשר, אבל הוא לא ענה. אולי כדי שארגע עד שאדבר איתו.
אני חייבת לברר את הדברים, לא מצליחה להבין מה הקונספירציה שיש מאחורי הסיפור.
החוצפה של האדם הזה פשוט מוציאה אותי מדעתי, ועכשיו לחשוב אם אני לא יוצאת מדעתי כי זה מזכיר לי את ה X, ובעצם יש כאן סיפור אחר... לא, הזוגי אומר שאין כאן סיפור אחר, ועל דעתו אני סומכת, מה עוד שהוא עד מאזין לכל השיחות שיש לי עם המשפחתון הזה.
לעזאזל הכל, מה שרציתי זה לעשות את הדבר הזה שיצליח בכל העולם, לעשות טוב לעולם, טוב לעצמי, טוב לכל מי שנכנס לעסק הזה, אין הפסדים אלא רק דברים טובים. לתרום לכל מי שעוזר לעולם הזה - זה מעשה טוב! להפריש מעשר בסוף כל שנה לאנשים שבאמת זקוקים לכך, להנות מהשאר ולחיות צנוע וכמו שצריך. אני חושבת שזה לא יותר מדי לדרוש, אני יודעת שהדרך לא פשוטה, ואני אתמודד גם עם זה ואסגור אחת ולתמיד את השאריות של חיי הנישואין, או את האיזכורים שלהם.
טוב, אולי נרגעתי קצת. אני מנסה לשכנע את עצמי שהכל בסדר, שהדברים יפתרו, שעדיף ככה.
החוצפה שלו מעבירה אותי על דעתי.
מטומטם.
נקודות שאמר ואולי מצביעות על משהו אחר -
אמר שהאיש עם הכסף חשב שמגיע לי 10% והנה אני מעיזה לבקש 50%.
זו השקעה של כל המשפחה, אז למה אני לא מדברת עם אחותי על העסק.
הוא יוצא, ושאני אדע שאם הוא יוצא אז עסק מתמוטט.
מניאק!!!!!