מדהים איך שינוי משתקף במקומות לא צפויים.
אני נכנסת למערך הבלוגיאדה פה ורואה איך אנשים מתחילים להפגש ולא רק על הגג של עזריאלי לשטויות, אלא גם לדברים רציניים חדשים, ולעומת זאת אני הולכת לי לרעות בשדות זרים, מנסה להפוך את האינטרנט למשהו יותר אפקטיבי בפועל, פחות מקום לשים בו רגשות מיותרים או הגיגים משאלתיים.
זה אומר, כנראה, שאני בתפנית רצינית של חיי, סוג של השתקפות, המציאות נראית אחרת.
עוד לא הבנתי מה נכון ומה לא, אבל אם אני נמצאת כאן פחות וכותבת פחות על החירבושים של חיי, אז כנראה שאני בכיוון הנכון.
אם אני נמצאת במקום בו אני חשופה ומזוהה לחלוטין, עומדת מאחורי המילים שלי וטוב לי שיודעים מי אני, זה סימן שיש לי פחות ופחות מה להסתיר. כמובן שנשאר להסתיר את הבלוג הזה, יש בו הרבה פצעים מהעבר, רק מי שגלש איתי לאורך השנים יכול לדעת מה קרה, יכול לחבר את החתיכות לפאזל די שלם. מי שמציץ מדי פעם לא ממש מכיר את כל הסיפור, ובדרך כלל ידע חלקי גורם להרבה דיעות קדומות, צרות נובעות מכך.
מסכמת לעצמי -
הבלוג הזה נשאר חסוי ללא זהותי האמיתית (אבל עם זהותי האמיתית ביותר, כאן חשפתי את מי שאני, בלי שם אבל כל האישיות חשופה).
בבלוג זה
בכל הבלוגים
