דהרתי בגאווה על הסוס הלבן שלי
ראשי נישא ועיני נצצו באושר
ניווטתי ספינות בים סוער
ישבתי בקן העורב
ושלחתי את ספני הנועזים למשימתם
נהגתי ברכב משוכלל מאין כמוהו
והגנתי על כולם בחירוף נפש
בשתי ידי החשופות
הייתי חכמה מכולם וידעתי הכל
מילים שאמרתי נשמרו לנצח,
רחומה ואוהבת ונאהבת תמיד
יפה, חגיגית בשמלות שהמצאתי
רוקדת ומסתחררת בריקוד אינסופי
באושר שממלא את הלב באור.
הייתי הכל, מאושרת, ללא גבולות
ואהבה הקיפה אותי מבחוץ ומבפנים,
אהבה של אהוב שהוא אחד איתי.
כן, בילדות בניתי לי עולם
אף אחד לא באמת ביקר בו
היה זה עולם רק שלי
אני לבדי מוקפת בדייה
אהבה לא מוחשית, לא מושגת
בלתי נראית לאחרים
אבל אהבה שבנתה לי חומה סביבי
כזו שאי אפשר לחדור בעדה.
כשהייתי ילדה הייתי חולנית
מיום היוולדי בעצם
העולם איים עלי, ואני למדתי להתגונן
למדתי לחיות בעולם שלי הפרטי
להפוך אותו לאמיתי כדי לשרוד
אבל הוא היה אמיתי רק בשבילי.
אז עוד רובד, עוד שכבה
מוגנת יותר ויותר
מבודדת יותר ויותר
נואשת בכמיהה לאהבה
שרק אמא ידעה באמת לתת.
כשהייתי ילדה הייתי אמיתית
מי שאני באמת בעולם הזה
ואף אחד לא ראה
אף אחד לא יכול היה לראות
רק אני, לבד, לגמרי לבד.
עולם שאני יצרתי
כזה שאף אחד לעולם
לא ידע איך להכנס אליו.
כשהייתי ילדה,
היום,
נכנסת אלי
לעולם שלי
ואמרת לי את מלכותי
את גבורתי
יופיי, חוכמתי, אושרי
אמרת את אהבתך
ואני רואה
שומעת
מלאת פליאה
אושר נשגב
לתוך העולם המבודד שלי
הגיע זה שחיכיתי לו
שנים רבות כל-כך
ואני
מתחילה להאמין שמותר לי
לאהוב
ולהיות מאושרת
איתך
איתי האמיתית.
מתחילה להסיר שכבות
למוסס חומות
להאמין באמת האחת.
פלא הבריאה אתה
פלא הבריאה שלי.
אוהבת אותך כל-כך
בבלוג זה
בכל הבלוגים
