אתמול הצעיר סיים יב', היתה מסיבה.
הוא נפלא!!!
כל ההתרגשויות שלו מסביב, ההכנות, היכולת להזיז דברים, התזזיתיות, היופי הייחודי, השמחה, הכל הכל יחד התחבר לעלם חמודות שאני בקלות מתאהבת בו. אמא פולניה להפליא!
התבוננתי איך הוא ביחס לסביבה ולאנשים, ראיתי שהוא חצי מלך שם אבל לגמרי לא מודע לכך. הוא מהווה מרכז, אנשים מחכים לראות מה יעשה כדי להמשיך הלאה, אנשים מחפשים את הצחוק שלו, את חיוך ההסכמה, והוא לא מודע לשום דבר מכל זה. זה טוב לאגו, אבל רע לבטחון העצמי.
אני אוהבת אותו!
שני האחים הגדולים באו לחגוג איתו, ארבעתנו עלינו לבמה להגיד מילות פרידה, ואני אמא גאה. הם הסכימו לשתף איתי פעולה, הם סולחים לי על המשובות שלי, מקבלים בחצי חיוך את השטויות שאני מתעקשת עליהן, ומאפשרים לי להיות אמא רגילה לגמרי. מזל שכך.
יחד הם אושר גדול של חיי, הם בנים נפלאים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
