פעם דרורה חבקין כתבה שירים
אחר כך היא חלתה בסרטן
ואז היא גילתה את החיים המפכים בצמחים
ואת החיים המפכים בה מחדש.
כשאני שותלת או זורעת, נוגעת באדמה
אני נזכרת בגילוי הזה שלה,
ביכולת שלה להעביר לי את תחושותיה.
נכון, היא התמקדה אחר כך בצמחי תבלין
והיום השם שלה קשור לזה ולשירים
אבל אני עוד רואה אותה נוגעת בשתיל בפעם הראשונה
שמה אותו באדמה
ונולדת מחדש.
יד שיודעת לגעת באדמה
יודעת לגעת באדם.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
