כל העולם כולו גשר צר מאד, והעיקר לא לפחד כלל

כמה נתיבים כבר פתחתי?

בואי נספור יחד -

מקצוע אחד ותיק שאני מפרסמת שוב

מקצוע ותיק עם פנים חדשות שגם יוצא שוב לקהל

ראיון עבודה מלפני שבוע שלא התקבלה תשובה (אמר אחרי 5 ימים. הוא לא יודע לספור? הוא כבר סגר עם אחרת? הוא מאד עסוק?...).

עוד מכתב שנשלח לטובת עבודה אחרת אצל מישהי שלא מכירה. אין תגובה בכלל.

- (אני לא ממש מבינה את האנשים שמקבלים מידע ולא משיבים. מעולם לא הייתי שם, גם לא אהיה.) -

הצעת עבודה אחת שלפני כמה דקות אמרה שנכנסה לחובות - הצעתי את עזרתי המקצועית בחינם עכשיו ושתשלם מתי שיהיה לה.

עוד הצעת עבודה ופגישה ראשונה ביום רביעי, עד שלא יגיע לא אומרת שיש כבר סיפתח.

בינתיים פנקס הקבלות עדיין ריק,

כמו הריקנות שאופפת אותו כבר כמה חודשים.

כבר לא מבועתת, כמה זמן אפשר לשמור על שיגעון ופחד עצום של עוני?

פחות התקפי חרדה, אפילו מצליחה לישון בלילה.

אולי משהו מזה יצליח, כל הרשתות והחכות שהשלכתי עם פתיונות למים - יום אחד משהו יתפס.

חייב להתפס, כבר אין קרקעית לגרד, עכשיו מתכלים כל השומנים האחרונים שנשארו.