זה לא יעזור להתבכיין, למרות שאתמול שפכתי המון דמעות וזה כנראה כן עזר קצת.
עוד בקשה לכסף מאמא, עוד בקשה להלוואה מחברה
אבל היום התחלתי ללמד ויש צ'קים לתחילת החודש על סכום טוב
ואחר כך נראה.
רעיון שהתחיל אתמול לגבי עבודה משותפת של שנינו, אולי זה סוף סוף הדבר שצריך להיות.
גם את זה נראה.
בינתיים מנסה להוריד הוצאות מהקצה האחרון של החיים הטובים, עושה לי מצב רוח מחורבן.
בשבוע הבא יוצאים לחופש, אני לא מרגישה שאפשר אבל זה החופש שלו, הוא אומר שאפשר וזהו.
אין לי כבר מה לכתוב, רק שבעוד כמה שנים אני אתבונן על התקופה המחורבנת הזו ואולי אבין יותר טוב את האנשים שנמצאים בה, כי אני הייתי שם.
רוצה לצאת מזה כבר, ועכשיו!!! אני מסוגלת לעבוד, אז שעבודה תגיע.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
