חוזרת לכתוב במקום האינטימי שלי רק דברים אינטימיים. כיף.
כולם היו בשלג, סערה, רוח, ברד, אין חשמל, קור, תקועים בדרך לירושלים...
ואני הייתי בים המלח!
מי שהגיע הרגיש חלוץ נועז שהסכים להתמודד מול הסכנות בדרך, דרך יפה להפליא, עננים וצבעים מדהימים שנשזרו בשמיים נטולי גשם או סערה, והמקום קיבל אותנו ברטיבות מפתיעה של המקום הכי יבש ונמוך, אבל לנו זה היה פשוט - חורף קר.
קצת גשם, רוח חזקה, בועה של מזג אויר נחמד ביותר.
היינו הנועזים המעטים וצוות שבא לספק לנו חוויות, והחוויה האמיתית היתה היחד שנשזר שם, עם ידיעות על סערות בחוץ, ולנו יחד של בפנים.פגשתי את אוריה, עיניים של אור והבטחה לשבט חדש.
פגשתי את נועה - שיש בה את כל מה שאין בי, קפצנות וצחוק ומפזרת פיסות של אור מסביב.
הייתי עם נשים נפלאות, פגשתי עוד אנשים מעניינים, ונשארתי עם חוויה וצורך לסגור אותה.
כאן יכולה לסגור.
אפילו צילמתי (טלפון, איכות נמוכה עם קסם משלה) מים מתוקים זורמים לים מלוח.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
