כל העולם כולו גשר צר מאד, והעיקר לא לפחד כלל

החיים מסיחים את דעתי והכל מבולגן עד כדי כמעט יאוש, אז חוזרת לתכנן הכל מחדש במקום הזה, בתקווה שסוף סוף יצליח לי.

מזג האויר השנה העלים את החורף, העלה לי במשקל, אפשר להאשים את מזג האויר גם במצב הרוח המחורבן שיש לי מדי פעם, בגלי החום שהתחילו ולא חולפים, באפרוריות של החיים שאמורים להיות צבעוניים להפליא ומשום מה היום לא ממש. טוב, זה היום, מחר יהיה חדש כך שאני לא מודאגת, רק רוצה לקבע את הנתונים.

הנתונים -

1. שאיפות גדולות לעתיד - להקים מכללה ייחודית.

2. שאיפות רגילות לעכשיו - להתמיד עם העסק שלי שיביא הכנסה טובה, לא שאני רואה איך ההכנסה גדלה באופן ניכר, אבל אני מניחה שיש דרך והיא רק כרגע נסתרת ממני.

3. להרגע מלהכנס לעומק במה שאני עושה היום, אני לא באמת אוהבת ללמד / אפשרות שניה - אני אוהבת ללמד אבל רק את מי שבאמת רוצה ללמוד, וכרגע יש לי מישהי שלא ממש בקטע. אולי צריכה חוויה מתקנת.

רגע, נדמה לי שנאי צריכה חוויה מתקנת בעוד כמה תחומים -

המקום שאני גרה בו היום הוא המקום שנולדתי בו, אני צריכה חוויה מתקנת לילדות.

המקצוע שאני עובדת בו - בינתיים בסדר, לא צריך שום חוויה מתקנת.

האיש שאני חיה איתו - מושלם בחוסר המושלמות שלו, הכי מתקן בעולם.

המצב הכספי - מצריך חוויה מתקנת.

טיולים רומנטיים לחו"ל - מצריך חוויה מתקנת.

איזהו עשיר השמח בחלקו. זה המוטו העיקרי.

האם אני שמחה בחלקי?

באיזה חלקים אני שמחה?

טוב, משהו לחשוב עליו, להשאיר את החלון הזה פתוח ולבדוק.

ועכשיו אחרי הטאי-צ'י - כל הכבוד לי - לחזור לעבוד.

לעבור על פלגין חברים של לילך ולראות איך עובד, לתקן לרחל שירה חכמון בלי תשלום רק לצורך התירגול, או בתשלום סמלי ביותר.

אחר כך להתכונן לאתר של דליה רזניצקי שרוצה פלגין חברים גם כן.