נשארנו לבד.
מין מטורף
מדיטציה מוזרה
מצליחה להגיע למקומות שמזמן לא הייתי שם
זה קשור לסקס גם.
אמר פעם שיחד נישרף
נשמע כל-כך דרמתי
אני רציתי להשרף איתו
התרגשתי מהרעיון שיש מישהו כזה
שיכול להביא אותי לכליון של אהבה.
אני אוהבת אותו, מאוהבת בו, מתרגשת ממנו עד היום.
זוכרת את ההתרגשות לפני המפגש ההוא
שיחות במסרים כמה ימים לפני הפגישה, לא מדברים בטלפון
יוצרת מצב של פתיחות - מכירה ברצון שלי בו, שואלת אותו אם חושק בי.
שיחה גלוייה באמצע הלילה, אומר שכן.
חום עצום חולף בי, אהבה קוראים לזה
ואני בכלל עוד לא מכירה אותו, לא באמת.
נפגשנו אצל א. כאילו הכל רגיל, אף אחד לא רואה את מה שמשודר בינינו
אחרי הרבה זמן (ואולי מעט, מי יודע באמת) יצאנו "רגע" לחצר
תירוץ קביל לחלוטין של עבודה משותפת.
אני מתרגשת כמו נערה בפגישה הראשונה שלה, יודעת שגם הוא, אולי.
ניגשת אליו, הוא מתקרב, מתחבקים, מתנשקים.
זו היתה הפעם הראשונה שחיבק אותי ככה, שנשק לשפתי.
תשוקה מעורבת בטירוף חושים, ברצון להשליך הכל אחור ולהיות רק איתו
להעלים את העולם ולהשאר מחובקת, מנושקת, עטופה, נאהבת.
אמר שלא נוכל ככה, שנישרף יחד.
אני חשבתי שהתכוון להתחייבות שהיתה לנו לאחרים
אבל התכוון למה שקורה עכשיו - להתרחקות מהרוח שעטפה אותנו כל-כך צמוד.
אני התכוונתי לביטול הבסיס עליו חיינו שנינו, והיום נראה נכון כל-כך הביטול הזה
אני רואה היום יותר ברור את מה שהבנתי אז, את התשוקה ללכת איתו לתוך האש
את הידיעה שמתוך כל זה נצמח אנחנו יחד, הרבה יותר ממה שהיה קודם.
אני רואה את זה קורה, כל כך לאט שקשה להבחין, אני רואה את היחד המופלא שלנו
אני מתחילה לקבל מסרים שאומרים מה הלאה, זו רק תחילת הדרך, זו השריפה
שכילתה את המיותר
ועכשיו יש טוהר גדול ללכת איתו לתוך הידע
לתוך מה שאנחנו במהות הפנימית שלנו
לתוך האחד שהוא אנחנו לא נפרדים כלל.
מנותקים מזמן העולם הזה, חיים בזמן אחר, יודעים ידע אחר
לומדים איך להביא הכל לכאן, מתחילים להבין שיש הרבה יותר מעבר לסקס טהור
ומה שיש יכול לקחת הלאה, הרבה צחוק והנאה יש בזה, הרבה חוכמה, ידע אינסופי
רק להחליט להתחיל וללכת עם זה הלאה.
הערב היתה התחלה של מה שהגיע אמש, מה שהתחיל יום לפניו.
יחד ברמה שונה מכל מה שהכרנו עד היום
חוזרת למה שאני יודעת, למה שהוא מכיר, למה ששכחנו.
הגיע הזמן להזכר.
ליל מנוחה ובוקר טוב.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
