משימה שהיתה צריכה להיות מושלמת בזמן
חופש איתו, קונים מתנות
הילדים לא בבית, זמן לעצמנו
עוד עבודה
ועוד עבודה
זמן שלא משאיר מקום לזמן
היעלמות מעצמי, מסדר היום, מכאן...
הנה גמרתי את העבודה,
הוא ישן בבית שלו ואני לבד כאן
רוצה לכתוב המון והעייפות מנצחת כרגיל
אז באה רק לקצת (נשארת הרבה)
עד שיעצמו העיניים.
הנה נעצמות
טוב שכתבתי קצת, מוציאה החוצה את הדברים.
דברים שבדקתי אתמול בטח יצאו מחר, דברים חשובים
על שמשון ודלילה, על סליחה לעצמי, על טעויות שמותר לטעות...
רק לזכור את מה שהיה וללכת קדימה עם זה
לקרוא כאן את מה שכתבתי כמו סימני דרך לשעות עירות
עכשיו עייפה, לא עומדת על המשמר, שעה נפלאה לרשום הכל.
אז רשמתי.
קיבלתי רשות ללכת לישון
(אפילו לא עושה הגהה, זה מה יש)
מחר יום חדש מלא כוח ושמחה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
