כל העולם כולו גשר צר מאד, והעיקר לא לפחד כלל

הקמטים בפנים

ים הדמעות

שברון הלב

העצב שנטמן

חלום שנגוז

הקרבה שהוקרבה לשוא

תמיכה שניתנה לחינם

פירגון אינסופי שבוזבז

האשמות אינסופיות

בגידה

בגידה

בגידה

ועוד הרבה כאלה

בזבוז מיותר של כספים

חובות אינסופיים...

על כל אלה תשלם ביום מן הימים

כי רק ככה אוכל להשיג מעט שלווה

נקמנות מצידי? התחשבנות?

כן

אנושיות איומה

התבוננות אחורה ובכי על ימים אבודים

התבוננות עכשוית וראיה של כשלון

התבוננות עתידית שמנסה בכל הכוח להיות נקיה מכל זכר שלו

המון כוחות אני מוציאה, על מה?

מה אני מנסה להוכיח לעצמי?

טוהר המחשבה? נקיון כפיים? שלמות?????

אז אני לא

אני נקמנית

אני שונאת

אני מזלזלת

ומעל הכל -

נמאס לי מזה.

יש חשבונות של כסף, אני אתארגן לקראתם בתשמות לב נדירה

כזו שאין בה חמלה בשבילו אלא כוח בשבילי

כזו שאומרת שאני לא צריכה להיות שוב הקורבן של ניהול הכספים הלקוי שלו

ובינתיים שישלם את המזונות וכל החובות שלו כלפי כי נגמרו ההצגות.

אחר כך ישלם על כל השאר...

עד שיבקש סליחה

כי אין לי כוח לרגשות השליליים האלה שמציפים אותי כל הזמן.