אי אפשר להמשיך ככה לאורך זמן
אולי לא נרגעתי לגמרי, אבל אפשר להגיד שאני מדחיקה את הקריזה וממשיכה בחיים.
נגמרו השאריות מהמסיבה (בעיקר כי חלק מהם מצאתי היום באוטו - מעלים עובש)
נגמר הגז (הזמנתי, יגיע מחר)
ונגמר לי הכוח. הולכת להשיג כוח חדש, הולכת לנוח
אחר כך יש עוד ערב שלם לפני, אז אין ברירה.
אני מסתכלת על עצמי וחושבת שאני לא מאלה שחיים סיסמאות, אני חיה את החיים כמו שאני מאמינה שהם
אז מה פתאום אני נכנסת לתוך מערבולות של רגשות שסוחפים אותי למטה?
הרי אני מכירה את השיטות לצאת משם. אומרת לכולם איך אפשר
אז הנה אני יוצאת, מהר יותר מקודם, בלי למחוק את הפוסט העצבני הקודם
ועם מנוחה ושינה קצרה כי עייפות היא גורם דכאוני מס' 1 אצלי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
