מהבוקר, אולי קצת אחרי, אולי כי התקרבתי לאבק שוב, אולי סתם בגלל היובש באויר, מה זה משנה? יש לי נזלת אלרגית - כזו שנדמה שמישהו שכח לסגור את הברז. איכשהו הצלחתי לעבור את היום הזה עם כל המשימות שלו.
התייאשתי כבר מלזרוק את הטישו לפח ועכשיו יש ערימה של פסל מודרני אקולוגי חדש על השולחן שלי.
ניסיתי לכתוב, התחלתי לכתוב בעצם - כל מיני דברים שקשורים לעבודה, אבל הנזלת ייבשה לי את המוח, אני לא מסוגלת לחשוב. הכוסות שכתבתי עליהן קודם? זה כי אני מנסה להחזיר לגוף שלי קצת נוזלים, אז שותה תה בלי הפסקה. זה לא בדיוק עוזר אבל משאיר אותי באשליה שאולי עוד מעט יעבור.
בהתאם לכך אני נושמת מהפה, מה שמזמן לא קרה לי, וכל הפה מתייבש ומציק לי. אני מסכנה ואומללה, ואני לא מבינה למה נשארת ערה אם כל-כך רע לי. מה שמזכיר לי שבשכיבה הנזלת לא מוצאת את הדרך החוצה, ואז יותר קל. יש לי גם ספר טוב לגמור (השלישי והאחרון בסדרת הטאמולי) אז הנה אני פורשת לי בהליכה נוזלית אל עבר המיטה, משכנעת את עצמי שהכל יעבור עד הבוקר, ואולי אצליח לקדם את עצמי עוד קצת.
גבר שלי
הצליח קצת מה ששלחת
כל השאר הגיע למקומות אחרים.
בינינו - אני חושבת שקיבלת אותי מתנה -
כדי שהפולניות שלך סוף סוף תמצא ביטוי אמיתי
ולא לבזבז אותה על אנשים בריאים באמת.
אז אתה מוזמן לבוא וליבש לי את הנזלת
ולקטר תוך כדי כל על האישה החלשלושה שקיבלת
אחרי שנים שחיית עם סמל הבריאות והחן.
תראה כמה טובה אני אליך כי שומרת על התחלואים שלי!
איך אני סובלת בשביל שאתה תהנה.......
בבלוג זה
בכל הבלוגים
