לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

כל העולם כולו גשר צר מאד, והעיקר לא לפחד כלל


כינוי: 

בת: 63



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


11/2005

מסאז'


 

אני אוהבת שנוגעים בי.

מה עוד אפשר להגיד?

אני אוהבת שנוגעים בי, אבל...

אסור לגעת בי.

מתה על מסאז'ים, ויוצאת מזה עם כאבים מיותרים בכל המקומות, או לחילופין - מיגרנה.

היום הייתי בשיעור, הכתפיים שלי מתוחות גם ככה

אחרי השיעור היו מתוחות עוד יותר.

הגעתי הביתה, ביקשתי מהאמצעי לעשות לי מסאז'. הוא ענק בזה.

אחרי שעה וחצי הסכים (אני חיכיתי בסבלנות)

בא ועיסה לי את הכתפיים שבע וחצי דקות, חזק (כמעט צעקתי) אחר כך נעים, ואחר כך חלש.

נו, שויין, שבע וחצי דקות יותר טוב מכלום. הלך לישון.

הצעיר בא להראות לי משהו, ביקש שאקרא לו

אמרתי - בסדר, בתנאי שתמשיך את המסאז'.

המשיך... אני הקראתי לאט את הסיפור....

גם הוא והחבר שלו כבר הלכו לישון.

כל הנקודות בגב ובכתפיים כואבות לי עכשיו

ומה שנשאר לי זה לעסות עוד קצת וזהו,

מקלחת רותחת (התחיל לרדת גשם)

וללכת לישון כשגעגועים עזים מריחים לי מהכרית שלו שבמיטה.

לקום מחר כמו חדשה, בלי כאבים בכלל, יכול להיות נעים ביותר.

 

 

 

רגע, גשם, מהר לבדוק שכל החלונות סגורים, המרזב נקי, השטיח בחוץ מוגן מהגשם,

וכמובן - להדליק תנור.

לקום בבוקר לבית חם, ולשכוח לרגע כמה זה עולה לנו...

ליל מנוחה וחורף נעים.

 

 

 

 

 

נכתב על ידי , 20/11/2005 23:46   בקטגוריות סיפורי בית ומשפחה  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: 50 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לרוח ים אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על רוח ים ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)