בכל זיכרון ישן יש כיס קטן ריק
אנרגיה נמשכת אל הריק הזה,
ממלאה אותו במה שהיא -
עושה בו כרצונה
והזכרון מתעתע בנו כרצונו.
כשאהבה נכנסת אליו,
הזיכרון צף למעלה בטיסה
חיוך מאיר את הפנים
אהבה ממלאה את הלב
שמחה מאירה את הנשמה
כששנאה נכנסת אליו
הזיכרון שוקע למטה
מתנגש בדרך בכל הכאבים
ומושך נמוך יותר, ועוד קצת
הלב שוקע יחד איתו
זיכרון - עדיף לשים בו אהבה
ואם רוצים שיעלם -
למלא את הכיס בכמות כזו
שירחף למעלה כל-כך גבוה
עד שיתאייד ברקיע העליון.
ואיך עושים את זה בכלל?
הולכת לנסות.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
