שינוי יכול להביא לכל מיני דברים טובים, שינוי לטובה או שינוי כמו שעשיתי הוא מספיק דרמטי כדי להשפיע על כל מה שמסביב במהלך החיים. חשבתי שלצאת מהבית יהיה כרוך בשינוי בריאותי לכיוון החיובי, חשבתי שלחיות איתו זו בריאות ברמה אחרת לגמרי, מקום שיש בו אויר נקי יותר, טבע מסביב, בית בלי משקעים מרים... הכל הראה שהכיוון נכון, ואולי הוא באמת נכון, אבל מאז שאני כאן הבריאות על הפנים. אני מתחילה להתעייף מזה, כמה כבר אפשר להלחם בתחלואים, להמשיך לפתקד כמו גיבורה, להזיז ארגזים וחבילות, לקדוח חורים בקירות, לארגן בית כך שהוא בית באמת כי זה מה שיש עכשיו, וכל זה עם תחלואים שלא עוזבים אותי. אני לא ממש חולה, לא שוכבת במיטה וקודחת מחום, או לא מושבתת מעשייה כי הגופ מורד, לא דברים כאלה. אני "סתם" חולה בכל מיני דברים קטנים, קשיים שאפשר להמשיך איתם, בחוסר ריכוז, בחוסר חשק, בחוסר מרץ, בחוסר כוח, אבל אין ברירה ואין סיבה ממשית, אז אני ממשיכה. האף סתום כבר יותר מחודש, הפוליפ ההוא שכל פעם בא ומיד הלך לכמה חודשים ולא הפריע יותר מדי, עכשיו לא עוזב גם יותר מחודש, השינה הפכה להיות מטרד יותר ממילוי מצברים כי הנשימה מהפה גורמת לנחירות מעצבנות ויותר מדי אויר בגוף, ליחה, יובש בלשון ובגרון... כל מה שיוצא מלנשום דרך הפה כל-כך הרבה זמן. הגוף מתמלא לאט לאט אבל בעקביות בליחה, ועכשיו אני כבר מוצפת הרבה יותר מדי. הנורמאלי הוא ללכת לקופ"ח ולקנות אנטיביוטיקה, ומחר כנראה שאגש לשם כי נמאס לי. בינתיים אני שותה תה צמחים סיני מגעיל המיועד להקות ליחה, וחוץ מלחטוף גועל אני לא רואה שזה עוזר. זוגי נתן לי טיפול שאחריו ישנתי לילה הרבה יותר שקט, אבל גם הוא, מאז שהגענו הנה, חולה או נתפס לו הגב, או כל מיני מציאות שאני לא המצאתי אבל הוא כן, אז אין אפשרות לטיפולים ממושכים ממנו.
לפני כמה ימים כדי להשלים את התמונה עקץ אותי עקרב שחור. זה עבר בצורה פלאית למדי, תוך שעתיים עברה הנפיחות והכאב, ואחרי יום כבר לא היה סימן, אבל יכול להיות שהליחה הזו היא תוצר לואי, לא יודעת. טיפלתי בעצמי בכל הכוח והנה לשם שינוי זה עזר, אבל לא מצליחה לטפל בעצמי בדברים האחרים. הראש כבד, סחרחורת, ערפול חושים יחסי, ועייפות.
אז ציפיתי להיות בריאה, והתאכזבתי לגמרי. אני יודעת שלצפות פירושו בדרך כלל להתאכזב, ומורידה ציפיות, אבל בחייאת - כמה כבר אפשר להיות שבר כלי? נמאס לי לגמרי, אני רוצה לחזור להיות בריאה וצוחקת ועליזה, בלי להשתעל יותר, בלי להיות עייפה, בלי לרצות לישון כל הזמן, בלי לתכנן ניתוח לפוליפ שנמנעתי ממנו כל השנים האלה ועכשיו אפילו פה נשברתי.
נמאס לי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
