כל העולם כולו גשר צר מאד, והעיקר לא לפחד כלל

הפסדתי היום סכום כסף שלא הגעתי אליו, וגיליתי תחושה שרדפה אותי לאורך שנות חיי המשפחתיים - שלאבד כסף זה משהו שתמיד אסור היה לעשות, כאילו איבדתי את הקרקע מתחת לרגלים. זו ההרגשה שניטעה בי, ואני לגמרי שכחתי שפעם פעם, ממש מזמן, אמרתי שאני תמיד אפול עם הרגלים על הקרקע, אף פעם לא פחדתי מחוסר כסף, לא פחדתי אם אבד משהו כי ידעתי שיבוא אחר - זה רק כסף. לאן נעלמה האמונה הזו? אני מניחה שהיא הצטרפה לכל שאר האמונות שהתחבאו מתחת לשטיח שהיה אני בקיום הרופף שלי, והנה עכשיו יוצאת החוצה הידיעה -

אני תמיד אעמוד על הרגלים, תמיד אסתדר, ולכן אין לי מה לדאוג.

איך שכחתי את זה?????????

כמו חתולה - 9 נשמות ונופלת על הרגלים, מתנערת רגע וממשיכה הלאה בחיוך של הצ'שייר הידוע,

כי החיים הם מסתורין אחד גדול, ואני חלק מהמסתורין הזה. לא צריך להבין, צריך רק לזכור.