כל העולם כולו גשר צר מאד, והעיקר לא לפחד כלל

באתי לשם, קמתי בבוקר, הסתכלתי מסביב וגיליתי את משמעות ארוחת הבוקר - באכסניה זה אוכל מערבי, כי כנראה חושבים שם שאנחנו לא מסוגלים להתמודד עם התבלינים הסיניים. האוכל הסיני שהיה להם כלל ירקות מוקפצים וביצה עם עגבניה חמה. טעמתי, נחמד למדי, יותר מדי פלפל ירוק (למחרת הם השתפרו...).

לעומת זאת הרחוב פינק אותי, בעיקר בפחמימות משביעות וחפות מכל מיני סיבים תזונתיים כאלה ואחרים, מה שאומר שאכלתי כמעט כל בוקר משהו מקמח לבן צחור ויחד עם זה איזו תוספת מקומית מעניינת. בהתחלה חשבתי שזה מוגזם להתחיל ככה את הבוקר, יותר מדי קלוריות, יותר מדי לבן, תהיתי איך הגוף שלי יגיב (בפראות יחסית - כמה ימים אחרי כבר הייתי על כדורים נגד פריחה אלרגית) ולהפתעתי הקולינרית - זה מצא חן בעיני מאד. לפעמים הצלחתי לזכור לצלם את מה שקיבלתי כארוחת בוקר (תהליך העלאת התמונות כולל חיפוש, הקטנה, העלאה... מייגע. אולי מאוחר יותר) אבל אין ספק שהכוכב היה הבאו-זה BAU-ZE - מין בצק שיש בו מילוי, כל סוג של מילוי, בגדלים שונים - לפי גודל כפות ידיה של הטבחית (או לפי גודל החשק), וליד זה היה עוד משהו - ביצה קשה, אורז דביק, חלב סויה, סתם עוד כדור בצק אחד... העיקר שיש הרבה פחמימות חמות על הבוקר, וככה צברתי מספיק אנגיה לטיולים המשוגעים שערכתי (כאילו שאני בוגרת יחידה קרבית והשתחררתי לפני יומיים) וביטלתי את האפשרות לרדת במשקל בטיול הזה.

ולמה כל הסיפורים האלה על אוכל על הבוקר?

כי כאן פתאום זה נראה לי הגיוני לחלוטין לאכול משהו מבושל, פחמימתי וחם בשביל לפתוח את היום.

לפני יומיים הכנו כמה דברים מהחבילה של האוכל הסיני שהבאתי, אז יש אורז דביק, יש רוטב חצילים, יש משהו עם טופו - להוציא מהמקרר, לחמם, לערבב הכל ולהתחיל עם זה את היום - עונג אמיתי. לטובת המצפון הפולני שלי יש לי גם אישור רפואי שזה בסדר - לפני כמה שנים שינינו את התזונה המשפחתית, וההמלצה לארוחת בוקר היתה - אורז חם עם עוד משהו. נכון שהכוונה היתה לאורז מלא, אבל מי מקפיד על זוטות.