לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

כל העולם כולו גשר צר מאד, והעיקר לא לפחד כלל


כינוי: 

בת: 65



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


12/2006

תה ולהרגע


 

לשים כמה ורדים, מעט עיגולי תה יסמין, חתיכת ג'ינג'ר אחת, להוסיף מים רותחים (בניגוד לחוקי התה הסיני) ולבהות באדים. אחר כך להתחיל לשתות לאט לאט, לתת לחום לחלחל בגוף, לריח להגיע לחושים העייפים. יום קשה היה לי היום, עם רגשות עזים של כעס, של עלבון, של חוסר אונים. הכל יחד התערבב ועייף אותי לגמרי.

בבוקר שלחתי לבן מסר שאומר שיחזיר את מה שנלקח לפני שהוא בא הביתה. הוא הגיע מאוחר, אחרי שנסע לאבא שלו והביא את החבילה שנלקחה ממני. הכל מתערבב - המניפולציות של אבא שלו, הרכרוכיות שלו, השקרים שסביבי... מה שנשאר אחרי הכל הוא הרחמים העצומים שיש לי כלפי הבן שלי, כמעט בן 18 וחי בעולם ילדותי, עושה הכל לא נכון ונפגע.

בתור אמא אני רוצה לגונן עליו,

בתור אמא אני רוצה לחשוף אותו שיתחזק,

בתור אמא אני רוצה שלא יסבול אפילו רגע אחד בחיים,

מעדיפה שלא יפגוש את אבא שלו יותר וכך לא יספוג דברים שליליים,

אבל שיפגוש את אבא שלו כי אבא יש רק אחד

שיפסיק לספר לי סיפורים כי הוא מפחד לספר את האמת

שיפסיק לפחד.

 

בבוקר דיברתי עם אבא שלו שהתחיל לספר לי סיפורים. אז טרקתי את הטלפון. רק אחר כך שמתי לב שזה לא הזיז לי, נעלמו רגשות האשמה או רגשות הגאווה על האומץ לטרוק לו את הטלפון, פשוט נמאס לי לשמוע אותו אז ניתקתי. כמה פשוטים החיים יכולים להיות כשהדברים מסתדרים במקום הנכון.

 

 

 

נכתב על ידי , 6/12/2006 21:55   בקטגוריות סיפורי בית ומשפחה  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: 50 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לרוח ים אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על רוח ים ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)