כשעזבנו את הקיבוץ ידענו שכדאי לקנות בית. התחלנו לחפש ולשוטט באיזור מחוזות ילדותי. יום אחד הגענו לבית שנראה די זוועה, אבל בעל הבית נחמד. באנו דרך השכנים, מתוך היכרות קצרה ביותר. הבית לא מצא חן בעיני, גם לא המקום באופן כללי, אז המשכנו לחפש. כל זה היה קצת מעל שנה אחרי החתונה. ביקרנו בכל מיני מקומות שלא היה לנו כסף לקנות בהם אפילו מחסן, ומכיוון שחיפשנו בית עם חצר היינו די מוגבלים בחיפושים. מצאנו גם כמה בתים קטנים שיכלו לבוא בחשבון, אבל הוא התעקש על הבית הזה. בסוף קנינו אותו, אבל איך קנינו? בלי לבדוק תוכניות, בלי לבדוק מה צריך לעשות כדי לקנות, בלי ללכת לעו"ד. למה? כי השניים התיידדו, והחליטו שחלק מהתשלום יהיה מתחת לשולחן, כדי שגרושתו לא תקבל חלק מהכסף.
לא להאמין - האיש שמתהדר ביושר מעל הכל, טוען שהוא אומר תמיד אמת, והנה הוא מרמה בסכום של 3 מליון לירות!!! (הבית עלה 11 מליון, אני אוהבת לחשוב בלירות, נותן לי תחושה של מליונרית). אז עוד לא שמתי לב לזה שיש לו נטיה להפוך את המציאות למשהו אחר על מנת להצדיק את מעשיו, חשבתי שאולי הוא צודק, שאני לא מכירה את כל הנתונים בסיפור, שהאישה של ההוא שמוכר לנו את הבית באמת מגיע לה להענש ככה.... אחר-כך, בעצם הרבה יותר מאוחר, גיליתי שזו תבנית חיים - להפוך את נשוא העונש לרשע, ואז מותר לרמות אותו ולשקר לו.
מהקניה האומללה הזו אני נפגעתי, כי כשמכרתי את הבית היה רשום שהוא נרכש ב 8 מליון, ושילמתי יותר מיסים עליו, שלא לדבר על כל מה שקשור בתוכניות לא מעודכנות - קנינו בית גדול שהיה בנוי בלי אישורים, שטח גדול אבל הסימון האמיתי היה קטן הרבה יותר, פשוט הגדר עברה ישר במקום באלכסון (בעל הבית הקודם היה דומה מאד ל X), ועוד כל מיני בעיות שעלו לאורך השנים כי הרכישה נעשתה בחוסר אחריות מוחלט, רק כדי לרמות אישה של מישהו אחר. לנו זה לא חסך גרוש כמובן.
השקרים האלה חזרו על עצמם בכל-כך הרבה וריאציות, אבל אני לא ראיתי אותם, כמו שלא ראיתי את השקר הגדול שלו - את כל הבגידות שהוא בגד בי. משום מה הוא תמיד מצליח לסובב אותי כך שהוא דובר אמת, היה מתפלא עלי איך אני מעיזה לא להאמין לו, ואני - כמחווה של אישה המשתדלת לשמור על חיי הנישואין - האמנתי כל פעם מחדש. תמימה עד הסוף.
היום אני רואה את המניפולציות מתחילות להתקבע אצל הבנים שלי, אני לא מוכנה לתת לזה מקום, אפילו לא פעם אחת. אנחנו עכשיו במאבקי כוח די רציניים בבית, ועוד מעט גם הגדול מצטרף לחגיגה - משתחרר מהצבא, אני תוהה כמה כוח צריך לזה, או שאולי זו המאסה הקריטית של יחסי הכוחות בבית, ומעבר לה הכל יתבהר - אולי אצליח לאסוף את שלושתם ולהביא אותם להבנה של אמת מול שקר.
אתמול הצעיר אמר לי שהוא משקר שקרים לבנים, ואני אמרתי שאין דבר כזה שקרים לבנים, יש שקר, זהו.
האמצעי בכלל מסלף את האמת, זה כבר מעבר לשקר - הוא כל-כך מפחד, שהוא יוצר מציאות ומאמין בה.
הגדול תוקף, הוא לא משקר אבל מעדיך לשתוק או לתת לדברים להעלם בתקווה שיעלמו.
שלושתם צריכים לדעת את האמת - לדעת לאן שקרים מביאים.
אני אולי נשמעת צדקנית מדי, אבל בתקופה כזו של שחיתויות בכל פינה, של חוסר מוסר, של השתמטות מאחריות עצמית, של כל הדוגמאות הרעות במדינה, וכל הדוגמאות הנוראיות שהיו בבית - אני רוצה שיבינו איך אפשר לחיות נכון, בלי כל זה. מקווה להצליח.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
