כל העולם כולו גשר צר מאד, והעיקר לא לפחד כלל

נסענו לנוח, להיות יחד, הכי רחוק שאפשר בתוך תחומי הארץ הזו.

הוא לא אוהב חום, אני לא אוהבת יובש, ושנינו נהנים לבלות באילת.

מוזר קצת למצוא את עצמינו שם, אנשים שמעדיפים את החורף אבל בורחים דרומה כדי לפוש.

כדי שיהיה לנו חופש מושלם, היה מעונן כל הדרך, ירד גשם ביטבתה, היתה קשת מעל הדקלים של קטורה.

באילת ירד פעמיים גשם וניקה את האבק, היה מעונן כל השבוע, ואנחנו הלכנו לנו עם חיוך תמידי על הפנים.

יש המון תמונות, בעיקר של נגב ירוק (ניסיתי למצוא גמל על הרקע הירוק הזה, ראיתי רק אחד שהצליח לחמוק ממני כמעט לגמרי בתמונה). תמונות של עננים בכל מיני צורות, ואפילו של שלוליות לצד הדרך בערבה ובדרום הקיצוני. צילמתי את הריצוף הרטוב במלון, את הטיפות קופצות על פני מי הבריכה... כל מה שקשור לגשם דרומי נשמר דרך העדשה הדיגיטלית. חופש שמח ומפתיע בקרירותו.

הבטיח לי שנטייל, באמת טיילנו. ניסינו את תמנע ועמודי שלמה וברחנו משם אחרי שביקשו מאיתנו לשלם 39 ש"ח על כניסה למקום ששייך לטבע ולא לאף אחד אחר. נסענו מעט הלאה והגענו לעמודי עמרם, חינם, בשקט, עם עננים מלמעלה, עם צבעים מטורפים של אדמה צבעונית... עוד ועוד תמונות, וזכרונות שנשמרים גם בצבע.

דיברנו בטלפון עכשיו, זאת אומרת - הפסקה מתודית, איבדתי את החוט המקשר של הקטעים האלה, והבנתי שיותר פשוט לשים תמונות במקום לכתוב כל-כך הרבה. אז הנה התחלה של תמונות -

הדרך לדרום, בדרום... התפעלות חסרת גבולות מהחורף שנסע איתנו יחד.

ברד על כביש 6

מדבר????

סגולים בכל מקום, שוברים את היובש המדברי 

עננים בערבה, השמש התחבאה שוב