אני לא מצליחה להרדם. הזוגי שלי ישן בשלווה לפחות ככה אני מקוה, ואני כבר ישבתי פה קודם, אחר כך הלכתי להתקלח, ושוב אני פה.
לפני שנה אמרו לי שני אנשים שכסף מגיע אלי בקלות.
האמירות האלו השתלבו עם עוד דברים שבאו לי בחיים, וחדרו כנראה עמוק למדי, כי כל עיסוקי הכספיים שאבו כוח מהעובדה שכסף נדבק לי לידיים או מגיע אלי בלי מאמץ רב מדי, ולכן אני על קרקע בטוחה.
יחד עם זה לאורך הזמן הכסף בא והלך, התנדנד למעלה ולמטה עם כל תזוזה של הבורסה, הראה לי שהחיים זה לא בדיוק מה שמבטיחים אלו שקוראים בכוכבים או חוזים במספרים, גם אם מה שאומרים לי הוא מה שאני רוצה בדרך כלל לשמוע.
שמתי לב שאני מפתחת יחס קשה מאד לכסף על כל המשמעויות שלו, אבל בעיקר על ההפסדים שארעו מדי פעם, על כסף שהלך לאיבוד כי לא השקעתי אותו בזמן, או כי לא תכננתי נכון את צעדי. כל פעם שנוצר מצב של כסף שלא צמח - לקחתי את העניין באופן עמוק וקשה, כולל רגשות אשמה על אובדן הכסף (זה שהלך לאיבוד באמת או זה שלא הושג).
היום דיברתי עם זו שחוזה בכוכבים. בזמנו אמרה את מה שאמרה, היום דיברנו סתם על ענייני משפחה, אבל בין המילים חזרתי לאותו זמן, והיא תיקנה את עצמה ואמרה שהיום היא עובדת אחרת, היום היא לוקחת נקודות השואה והתייחסות, מצליבה מידע ומשם יש תמונה ברורה יותר לאן ללכת הלאה. אמרה שיכול להיות שהכוונה היתה אחרת, היא לא אמרה שכסף מגיע אלי בקלות, היא אמרה שיש לי עניין עם כסף. חזרתי לזוגי שלי ותהיתי אם אני לא זוכרת נכון, אבל מכיוון שהוא היה שם הוא חזר על מה שזכרתי ולא על מה שאמרה היום.
השיחה איתה הבהירה לי כמה דברים. כמובן שאמינות המילים שנאמרות לי מוטלת בספק, אבל אני מקבלת את הנאמר כפשוטו, לא בודקת איך אפשר לסובב את המילים, וזו טעות שנאי חוזרת עליה מדי פעם - מאמינה עד הסוף למה שאומרים. אולי יום אחד אזכור את זה בזמן הנכון - את העובדה שלא כל מה שנאמר הוא בדיוק מה שאני מבינה אותו.
הדבר השני הוא שלאורך כל הזמן הזה בניתי את עצמי על גבי המילים שלה ועוד כאלו שנאמרו באותה כוונה (אפילו יותר במדוייק - הכסף נדבק לי לידיים...) ולכן כל כשלון נראה לי כאילו איני מגשימה את מה שאני אמורה להיות. אם נאמר לי שהכל יהיה קל ונחמד, איך זה יכול להיות שאני נאבקת להרויח והדברים לא מסתמנים רווחיים? אז לקחתי על עצמי אשמה שהולכת ומצטברת, ולא שמתי לב שאני מצפה מעצמי להיות מה שהבטיחו לי שאהיה, עד היסטריה קלה על כל פעולה שאני עומדת לעשות, כל החלטה הפכה להיות גורלית לעתידי ולבטחוני.
אני רואה כל הזמן את הבית מתרחק ממני, את הכסף נעלם, לא מבינה למה אני רואה את זה ולמה לא שומרת על אופטימיות, לא מבינה מאיפה באו הפחדים והאשמה והרגשות השליליים האלו. כבר כמה זמן שאני אומרת לזוגי שלי שמשהו נדפק אצלי בתחושות של הכסף. עד לא מזמן ידעתי מפורשות שגם אם אפול, זה יהיה עם הרגלים על הקרקע. הידיעה הזו נתנה לי המון בטחון בחיים, ועובדתית - אני עדיין עם הרגלים על הקרקע, למרות שנפלתי הכי קשה שהיה לי בחיים.
אם כך מה אני יכולה להבין מכל הבלגן הזה?
קודם כל שיכול להיות שכסף מגיע אלי בקלות, או שאני לא אדע מחסור אף פעם בחיי, כי הרי זה בינתיים קורה כך. אז יתכן והראיה הזו של שני המומחים נכונה.
דבר נוסף - יכול להיות שכסף אכן עומד להגיע אלי בצורה קלה, אבל אם מדברים על קלות, הרי שאולי הכוונה שאני אקח את הדברים בקלות, לא להעמיס על כתפי הרכות (נו, באמת) את האשמה המיותרת, להתבונן במתרחש ולקבל את מה שקורה, להבין שאני בדרך נכונה של למידה, מגיעה למסקנות הנכונות (שוכחת קצת לאורך הדרך אבל בשביל זה אנחנו שניים). אז אם מדברים על דרך קלה, זה רק ההתייחסות שלי לעצמי, כי הרי מעולם לא היה לי קל ללמוד דברים חדשים, תמיד עבדתי קשה בשביל זה, תמיד לקח לי זמן להבין הכל, להרגיש בטוחה במה שאני עושה.
עוד משהו - לחזור למקצוע העיקרי שלי, להרויח מעבודה, לקבל פידבקים חיוביים, להיות רחוקה מהמחשב לאורך היום. זה הוכח כדבר נפלא ביחס לענייני בורסה (לא מתרגשים מכל תנודה, המהלך היומי המצטבר הוא זה שקובע), וגם אהיה עסוקה בדברים שאני אוהבת, והכי חשוב - ארויח כסף שאינו קשור בתנודות למעלה ולמטה, משכורת רגילה כמו שתמיד הצלחתי להרויח.
אז אתמול התקשרתי בנוגע למקומות שאני יכולה למצוא בהם עבודה, היום סידרתי את השולחן, שיחת הטלפון הזו הוסיפה עוד משהו, ואם אני מתייחסת לטיפול שנאי לוקחת, אז אולי מעבר לכל תהפוכות מצב הרוח הנוראיות שיש לי, הדמעות הלא רצוניות, הכאבים שנאי לוקחת אקמול כדי שיעברו, הרגשנות היתרה והמיותרת... אולי מעבר לכל זה יש כיוון שמתחיל להווצר, דברים מתלכדים יחד.
עכשיו אני צריכה למצוא את המקום של הרוחניות בכל הסיפור הזה, להבין למה לפעמים הכל נכון ולפעמים פשוט צוחקים על ההבנה המטופשת שלי (פניאל היקר, הסבר את עמדתך ואת העובדה שבינתיים הכל הפוך מהמצופה).
ליל אהבה מוזר, אני יושבת חצי עירומה כחושך, כותבת במחש, מרוקנת את ההצטברויות, וזוגי שלי זז באי נוחות, לא יודע שאני לא לידו כרגע אבל בטח זה מה שמזיז אותו. טוב, הנה אני יוצאת מכאן וחוזרת למיטה, עם רגליים קפואות (המיזוג עובד והחום נשאר בחוץ, אני מתכסה בשמיכת פוך רק כדי שלזוגי שלי יהיה נעים בלילה) ועם מוח קל יותר מהריקון הזה.
ליל מנוחה וחשוב באותה מידה - בוקר של חיים טובים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
