כל העולם כולו גשר צר מאד, והעיקר לא לפחד כלל

כל הקטעים הכחולים שרצים מול העיניים מראים זוג שמתחיל סקס כדי לגמור. לאט יותר או מהר יותר זה לא ממש חשוב, העיקר להגיע בסוף לאורגזמה, רצוי כמה שיותר רטובה ורעשנית. אם הזוג עושה את אותה התנועה יותר מעשר פעמים זה משעמם, ולכן צריכים לחשוב על יצירתיות במיטה במיוחד מול המצלמות. לפי דעתי רוב יחסי המין שנעשים בעולם הם אלו של הזוג הרגיל והשגרתי, שזז בתנוחה שמצא אותה הכי נוחה לו, בלי פוזות ובלי רעשים (הילדים שומעים...) ועם נקיפות מצפון שזה לא מעניין כמו בסרטים, ואפילו עם תחושה קלה של כשלון עצמי מול הביצועים המרהיבים שנראים על המסך, כל מסך שהוא.

אתמול היינו עייפים, הוא מעייפות מצטברת של יום ראשון, ואני בכלל לקחתי כדור אימתני נגד מיגרנה, כזה שמנחית אותי אחרי כמה זמן והופך אותי לזומבי. בכל זאת אי אפשר לוותר על העונג הקיים בתנוחה שבה הזין שלו בכוס שלי, אז התישבתי מעליו בתנוחה הכי משעממת שיש, אבל הכי מענגת לשנינו. עצם העובדה שהוא בתוכי כבר מוציאה משנינו אנחות קלות, מביאה אותנו לתחושה שהנה חזרנו הביתה, לחיבור הפיזי המושלם שמביא לחיבור בכל הרמות.

שאלתי אותו אם הוא יוצא לריחוף, אמר שכן, אז התחלתי לזוז בצורה הכי מונוטונית שיש, עוצמת עיניים ונותנת לגוף להכנס לתוך תחושה אחרת, כזו שבאה כאשר לא מתאמצים להיות מקוריים אלא להיפך - נשארים באותו קצב ובאותה תנוחה.

ועכשיו מגיע הקטע הקשה, איך לתאר את מה שהגוף הרגיש. אז ככה - מתחיל בעונג מקומי שמיד מתרחב לכל הגוף, העוצמה אחידה, התחושה כמו מציפה את הגוף וגורמת למשקל להעלם, להיות כמו בלון מלא נעים בפנים. התנועות המונוטוניות משאירות את התחושה כמו שהיא, לא מעצימות אלא רק מפזרות אותה בכל חלקיק בגוף באופן שווה. עצמתי עיניים וראיתי אותי מרחפת כמו צביר כוכבים, אין גבולות של גוף אבל יש המון ניצוצות שכל אחד מהם הוא פיצוץ קטן של עונג. אפשר היה להשאר ככה כל הזמן, או לפחות כל זמן שהתנועה לא השתנתה.

בשלב מסויים התנועה האנרגטית הפנימית הפכה להיות כמו 8, עיגול באיזור הזין והכוס שעולה לעיגול מהעין שלי לעין שלו וחוזר למטה. הגוף המשיך לזוז אותו הדבר אבל בפנים הזרימה השתנתה, מה שהוביל לאט לאט לשיא שלי מול הרחיפה האולטימטיבית שלו - הוא הלך לאיבוד ויחד עם האיבוד שלו כמעט הלכה לאיבוד הזיקפה, בדיוק כשאני הגעתי לשיא שלי. הכי יפה זה שהוא מרגיש מה עובר עלי, ובזמן שאני התעצמתי הוא התחיל ללטף ולצאת מתוך הריחוף שלו, נתן לי להיות בתוך השיא כמה שיותר זמן.

אחר כך הסתובבנו והוא הגיע לאורגזמה שלו, מביא אותי לתחושות חריפות הרבה יותר. האורגזמה שלו גברית וחזקה, סוחפת אותי איתה אבל בעוצמה כזו שאני כמעט לא יכולה לעמוד בה, והיכולת להשאר על העוצמה הזו מביאה לריגוש עצום שיכול להמשך כל זמן שהוא מחזיק את עצמו ולא גומר. להשאר על הקו האנרגטי פירושו להיות הכי קשובה פנימה, להרגיש הכל בבת אחת ולא להתמקד בשום תחושה כי אחרת אי אפשר להמשיך. אז אני נושמת, מפזרת את העוצמה שלו בכל הגוף שלי ונסחפת על הגל העצום הזה עד שהוא גומר. ממש כמו צונאמי אינסופי.

אחרי זה כל מה שאפשר זה ללכת לישון.

הבנתי מזה כמה דברים ושיננתי אותם לפני שנרדמתי כדי לא לשכוח, אבל בכל זאת הייתי צריכה לכתוב את הדברים כאן כדי להזכר שוב -

הצד המחמיר באמונה, כל אמונה, מביא אנשים להתנזרות מוחלטת ממין. יש בזה משהו רוחני ביותר - להגיע להארה רק בעזרת הרוח, אבל יש בזה גם התעלמות מוחלטת מהעוצמה הקיימת באנרגיה המינית. כמובן שיש את הטנטרה שהפכה לאורח חיים, אבל אפילו את זה לא יודעים להביא נכון לעולם ואני חוששת שהטנטרה שמלמדים היום הפכה למשהו אחר לגמרי ממה שהיתה באמת.

נראה לי שמה שאנחנו מגיעים אליו הוא הגרעין שהוסתר מהאנושות בצורה הגלויה ביותר - החביאו את היכולת האנרגטית הכי גבוהה מאחורי פיתוי האורגזמה, ואנשים לא יודעים למה הם יכולים להגיע, כי הם רצים מהר מדי וגומרים.

לאן יכולים להגיע? אני עוד לא יודעת, אבל החיבור שיש בינינו כאשר אנחנו מזדיינים מביא אותנו למקומות אחרים, יוצר איחוד אנרגטי שאנחנו עוד לא יודעים מה לעשות איתו, אבל נראה לי שעוד מעט נוכל להבין איך לאצור את האנרגיה הזו ביחסי מין, ולשחרר אותה כאשר אנחנו בחיים מחוץ למיטה.

הקונספירציה החברתית גורמת לכולם לחפש את האורגזמה, מרחיקה את האנשים מלמצוא את מה שבא לפני האורגזמה ולהשאר שם, ונראה לי שהמקום שלפני האורגזמה הוא החשוב באמת, הוא זה שיכול ליצור שינוי אצל כל אדם, שם אפשר למצוא את המקום האמיתי שלנו.

אולי בגלל זה כולם מזדיינים, כי מחפשים את המקום האמיתי שלהם ולא מוצאים, ואם נדע להגדיר אותו נפתור את הבעיה הכי גדולה בעולם - בעית הזהות האישית. איזה יופי!!!