רוצה לכתוב כל מה שיש לכתוב, רוצה לתת לאצבעות חופש ריחוף על פני המקשים, מחכה לשמוע מה יש לכם להכתיב לי, שוכחת את השאלות ששאלתי את עצמי קודם כדי לשאות אתכם.
אה, היה משהו על לב שבור. אני חושבת שכל מה שראיתי עד היום על לב שבור לא ממש נותן לי מענה לגבי הלב שלי
אז תנו לי מענה ללב שבור, אני לא רוצה להמשיך עם חוסר התחושה הכפוי הזה, עם חוסר היכולת להרגיש את מה שאני יודעת. אני מפחדת להרגיש אבל רוצה להרגיש, בינתיים הפחד מנצח.
אז אני שואלת על לב שבור, לא להחזיר אותי לסיפור או לשלוח אותי לפופים, הרגע קמתי מהם כדי להיות פה, אני מחזיקה את עצמי בקושי כדי לכתוב.
שתיקה
שתיקה
שתיקה
שתיקה
שתיקה
אי אפשר בלי להסתכל על הכיוון של המקשים, אני מסתכלת ואז לא רואה איך יוצאת הכתיבה, מתקנת אחר כך את הכל
מה יש לכם להגיד על הלב השבור שלי, איך אני מצליחה לתקן אותו עוד היום? עוד עכשיו?
תני לגעת בך לרגע והכל יהיה מתוקן, האם את רוצה?
כן
ועכשי לכי לישון
אבל לא הרגשתי כלום
לכי לישון
ט
וב
בבלוג זה
בכל הבלוגים
