אני מניחה שכל אחד צריך איזה משבר כזה כדי לגדול ממנו.
את המשבר מקבלים במתנה, השאלה היא מה עושים איתו אחר כך.
יש המון סימנים לאורך כל הדרך, המון רעיונות שנשארו טמונים אי שם
ועכשיו הגיע הזמן להוציא, לרכז הכל, להבין מה יצא והוגדר מתוך הכאוס,
לתת למשהו הזה שנלמד להתגשם לכלל מעשה
למצוא את המילים הנכונות שיגידו אותו, את המשהו הזה
ולצאת עם זה החוצה.
אחד הדברים שהבנתי לאורך השנים האלו הוא שאנשים לא יודעים מה זו הטרדה נפשית
יש כל-כך הרבה שסובלים מזה, מאבדים את הכוח רק כדי לשרוד, מוכים על ידי האהוב
ושני הצדדים לא יודעים מזה.
אני בטח יכולה לעזור, השאלה אם רוצה להכנס לעומק הדברים.
יש עוד, אבל עכשיו להכין כריכים לצעיר ולחבר שלו שהולכים לבית הספר.