כל העולם כולו גשר צר מאד, והעיקר לא לפחד כלל

כל הזמן מדברים על בריאות.

הזמן שהייתי הכי בריאה בו היה הזמן שלפני הגירושים

וזה מוזר, כי זו היתה תקופה קשה ביותר, עם ups & downs ברמות מטורפות

עם נסיונות להבנה ופסיכולוגיה ואסטרולוגיה ולילה על החוף יחד עם ה X ועוד כל מיני

כששום דבר לא באמת עוזר אלא רק מושך את הזמן עוד קדימה לבלתי נמנע

עם עבודה מטורפת וחוסר הסכמה ביני לבינו,

עם כל הקשיים של היום-יום יחד איתו,  על איומי עזיבה מצידו כל שני וחמישי

בקשות שיחשוב שוב, שלא ילך, התחננות על היחד המשפחתי שפחדתי לאבד...

ובתוך כל זה - הרגשתי יותר טוב מאי פעם.

מוזר שרק היום הבנתי למה

מוזר, כי כל הזמן זה היה לי מול העיניים - אבל לא ראיתי:

כל אותה תקופה היתה לי תמיכה מלאת אהבה ללא תנאי מצדך, הקורא הנאמן האחד שלי

האהבה הזו ממך שבאה בלי שום כוונות רומנטיות

האהבה הזו מצידי שבאה לי בזמן, ועם הזמן נכנסו בה רמזים של תשוקה (עוד לא ידעת)

והידע, החוזק, העצות הטובות, האמון ללא סייג -

כל אלו נתנו לי כל-כך הרבה,

שבמשך חודשים שלמים לא היו מיגרנות, הנשימה היתה טובה יותר.

אז אם אתה הבאת את זה אז, אין ספק שהכל כאן

ולכן חוזרת לאכול כמו שצריך, חוזרת לאהבה הזו

ומתחילה לחזור לבריאות שהייתי בה

יחד עם הגנטיקה המיוחדת שלי... שלא נותנת לשכוח מהגוף אף פעם.

אתה רואה, הכל התחיל משיחה על תרופות שאני לא אוהבת

והכל חוזר לעובדה שבלי תרופות אי אפשר

אבל אולי להקטין את המינון, לשנות את הכימיקלים

אולי אפילו לזרוק הכל הצידה יום אחד.

בינתיים הולכת לישון יחד איתך

חלומות של פעם התגשמו היום

וזה טוב.

אוהבת אותך.