כל העולם כולו גשר צר מאד, והעיקר לא לפחד כלל

הזוגי שלי בדיאטה.

הוא כל פעם מנסה משהו אחר, הוא בקושי אוכל אבל לא יורד במשקל. אני אומרת לו כבר שנתיים שהוא צריך להוסיף תנועתיות מסודרת לתזונה המסודרת, אבל גם שם יש בעיה טכנית. אז בינתיים הוא התחיל את שיטת הנקודות של שומרי משקל. לא פנה לשומרי משקל אלא לקחנו את הנקודות, את מעט הדברים שמותר לו לאכול, חיברנו הכל יחד ויצא תפריט דומה מאד לקודם אבל עם ספירה של הדברים שנכנסים לו לפה. כבר שבועיים הוא ככה, המשקל לא מראה שיש שינוי דרמטי, אבל הוא אומר שהתחושה היא שהבטן ירדה קצת.

עכשיו הלך לקנות לו גלידה, כבר שבועיים שהוא לא אוכל מהדבר הזה, וחישבנו שפעם בשבוע אפשר גלידה במקום דברים אחרים אז הוא הולך לחגוג. נעל את נעלי הספורט שלו (כי לחצתי עליו) התלבש יפה והלך להליכה (2 ק"מ הלוך וחזור) עם פרס לערב.

הוא מקפיד כל-כך ולא מפספס כלום, ואני חושבת שהגוף שלו צריך להתחיל להקשיב לקפדנות שלו, ולהסכים למהפך דרמטי במראה שלו. אני רוצה חבר שמתבונן במראה ומאושר ממה שהוא רואה, ואני רוצה חבר שחיבוק איתו זה התחככות בכל נקודות המגע, ולא רק שתי בליטות שנוגעות אחת בשניה (כן, גם אני טיפחתי בטן קטנה, אבל ברגע שאבריא הכל יורד - עוד מעט קיץ, זה תמיד ככה).