היום התחלנו לאכול אוכל לפי הספר. השיטה בעצם קלה למדי, מה עוד שאת כל השינויים לשיטה הזו עשיתי כבר לפני שנים, אבל להתרגל שוב לאוכל חסר מלח ופלפל אחרי שנתיים של תיבלון עודף - קשה.
הכנתי לו לעבודה סלט עם גזר וגם עם פטרוזיליה, צריך שיהיה שורש וגם עלה. את החסה שם בצד, נוסיף לזה אורז עם קוקוס אבל תפל למדי, ושניצל שנשאר אז חבל לא להשתמש בו - והרי ארוחת צהרים לתפארת. אני אכלתי את שאר הסלט בבית וגיליתי שאני צריכה ללעוס המון (ככה זה, אבל מי זוכר?) ויוצאת שבעה רק מהזמן שלוקח לאכול.
זה לא דיאטה, זה רק כדי להיות בריאים יותר, בעיקר כי נמאס ממצב הבריאות המוזר שנקלענו אליו - הוא עם הבטן שלא יורדת ואני עם עייפות ומיגרנות ושאר מריעין בישין (בעיקר אף סתום).
לערב צריך לאכול מבושל, אז בישלתי ואפיתי וויתרתי על הקפה היחיד שדרוש לי לאחר הצהרים, והנה אני עייפה בטירוף.
אני כל הזמן אומרת לא להכנס לקצוות, אז למה אני דורשת מעצמי לוותר על הכל כבר ביום הראשון? היום יש לנו ערב שלם שלנו, לא כדאי לבזבז אותו על עייפות שלי, אז אני הולכת לשתות קפה, להכין לי טוסט ולהתעורר, כי אני רוצה להיות עם הזוגי שלי ולהנות מהחיים. הוא מבטיח לי כל מיני תענוגות ותענוגים של ערב פרטי משלנו, ואחרי שהוא יגמור את העיסוקים המחשביים שלו יש לשער שגם נגיע לזה.
לא סתם לבשתי את החולצה הירוקה השקופה חלקית לפני שהגיע, חבל לבזבז רמזים כאלה.
יאללה, קפה. איזה כיף!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
