כל העולם כולו גשר צר מאד, והעיקר לא לפחד כלל

שאלתי אותו -

מה יש לך להגיד על זה?

תשובה: (בפליאה יחסית)

לשתף אחרים, לגרום להם ללמוד ולהבין שאפשר גם אחרת

מה הסיפור? כאילו דה????

שאלה (בצחוק קל) -

אתה באמת חושב שמישהו יקרא פה וילמד מאיתנו משהו מעשי? הה הה הה????!!!

תשובה (סבלנית ומסבירה, לאט לאט) -

לא... אבל מישהו יבין שאפשר יותר ממה שהוא עושה היום. כאילו, מה?

שאלה (מציאותית לחלוטין) -

אבל אין קוראים בבלוג הזה, הוא מאד אנונימי,

מי כבר יכול או רוצה גם לבוא, גם לקרוא וגם ללמוד? לא חושב שנסחפת קצת?

נראה לי שאתה רוצה שאכתוב על הזיונים שלנו, רק בשבילך במיוחד...

תשובה (מהירה וחד משמעית) -

מכיוון שאת ממילא לא כותבת תיאורים אלא רק נותנת הערה כללית,

את לא נכנסת לתיאורים של הזיונים או משהו אלא כותבת הזדיינו שעה פה או שעה שמה.

איזה ניתוח יש פה? בשביל האגו שלי? נעלבתי

שאלה (מוצאת סתירה בדברים שלו) -

אז מה אתה רוצה שילמדו מהכתיבה שלי?

תשובה (מתחמקת בסרבנות עם איום גלוי) -

אישה, אני הולך לחרבן ולהתקלח

בואי נעשה דברים יותר מועילים מאשר לחרטט בבלוג שלך, או שאני אלך לישון וזהו!

הערת המחברת:

"דברים יותר מועילים" פירושו כך -

היה לנו יום שמח במיוחד עם חברים שבאו ואכלו איתנו את מאכלי החג (עשן ובשר), הבנים הלכו לאבא שלהם, עכשיו הכל מסודר, אנחנו לבד, יש לנו זמן חופשי ומחר גם יום חופשי. אמר שהוא כבר תכנן את השעתיים הבאות, רק צריך להתקלח ולהשאר בחדר השינה.

אז למה אני כאן?

אני כותבת כדי ליצור הפרדה בין זמן החברים והבנים לבין הזמן שלי איתו.

הוא הלך לנוח ועשה את ההפרדה שלו, אני עושה את זה עכשיו, כאן.

בשביל זה יש בלוג, כמובן, ניקוי ראש בין חול לקודש.

אולי אחר כך יהיו סיפורים על זיונים

לפי התוכניות שלו אני אשמח להנות אבל אמנע מלהעלות דברים ברורים כאן, כרגיל

ואולי מתישהו לא, מי יודע.

חג שמח