היא שמנה קצת, תזזיתית הרבה, צעירה, חסרת סבלנות, הכל צריך להיות כאן עכשיו ומיד, ורצוי שיהיה בחינם כי את הכסף שהיא מרויחה (הרבה יחסית) היא משקיעה באופנוע, מסעדות והחזרת חובות.
היא רוצה להיות רזה, היא רוצה להתמקד, היא ראתה כתבה של מישהי שגילתה רק עכשיו שלרזות זה לא רק לאכול פחות, אלא להבין ברמה הפסיכולוגית למה היא מעדיפה להיות שמנה. אז הבחורה הצעירה הזו רוצה עכשיו לרוץ לפסיכולוגית שתעזור לה לרזות. אני קוראת ושואלת את עצמי איך זה שהיא כל-כך מנותקת מהגוף שלה. הרי יש בה הרבה מודעות עצמית, היא מכירה את הדברים שאני עוסקת בהם, התחילה אפילו ללמוד רפואה סינית, אבל מעצמה - מנותקת לחלוטין. למה היא חושבת שפסיכולוג יכול לחבר אותה לעצמה? אולי כי היא רוצה את הפתרון הקל - הוא יגיד לי מה התשובה ואני אהיה רזה וזהו.
אז מה אני עונה לה?
לאחרונה היא בקשר עם הזוגי שנותן לה ייעוץ טלפוני (בחינם כמובן) מה לעשות כדי להתקדם הלאה. היא לא רואה את הקשר בין הדברים. אולי להראות לה את זה יפתח לה את העיניים? אני שוללת מראש את התוצאה, אין לי ספק שהיא אולי תבין אבל זה לא מה שהיא מחפשת. היא מדברת על להכנס לתהליך, אבל באמת היא רוצה מהר, כאן ועכשיו.
את צעירה, את רק התחלת לחיות את החיים שלך וכבר עשית יותר מעשרה אנשים יחד. את מתנהגת כמו אחת שאין לה זמן, את פועלת במהירות ורוב הזמן זה מצליח, אבל הכשלונות עולים לך ביוקר. המחיר הכי כבד שאת משלמת הוא ההתרחקות מהגוף שלך, שעדיין חי בקצב של כדור הארץ, אז את מאכילה את הגוף יותר ממה שהוא צריך, את מעייפת את הגוף יותר ממה שהוא מסוגל, את מכריחה את עצמך להשיג יותר ממה שאפשרי. אולי זה נכון בחברה ההישגית של היום, אבל הגוף שלך צועק הצילו. אין כאן מה לשנות אותך, זה טוב שאת רצה קדימה, יש רק להכניס פן נוסף לתוך הסיפור, זה שקוראים לו גוף. את אוהבת את החיצוני שלך אבל לא את הפנימי, את מפנקת את החיצוני והמהיר ולא נוגעת בפנימי שעושה לך חיים קשים. לפעמים הפנימי מתפרץ ואז את מבולבלת, את מרגישה לא שלמה, את לא מרוצה מהחיים, את שואלת הרבה שאלות, אבל עובר זמן, הפנים מתעייף מלהכריז על קיומו, האוכל מפטם אותך, החברה לא נותנת לך להיות בשקט עם עצמך והשאלות החשובות וככה את משתיקה את הקול הפנימי שלך. מה שנשאר זה קצת שאלות שלפעמים עולות, תחושת חוסר שביעות רצון כללית, חיפוש מתמיד וחוסר יכולת למצוא את מה שאת באמת רוצה לעשות.
את לא רוצה להוציא כסף על טיפולים, את לא באמת מוכנה להשקיע בעצמך לאורך זמן. יש לך היום מורה נהדר בחינם, הוא אומר לך מה לעשות ואת משחקת את זה. אולי (בעיקר) כי את לא משלמת לו על הטיפולים, את חושבת שהייעוץ שלו זו מתנה שאת יכולה לשים על המדף, והוא מצידו לא הולך איתך יותר מדי רחוק כי הוא רואה את זה.
כל אחד צריך להחליט איזה סוג עזרה נכון לו.
אם את אחת עם כוח רצון חזק, את יכולה לקבל יועץ כזה ולהנות ממה שהוא נותן לך, כי כל מה שהוא אומר את תעשי ולא תוותרי לעצמך אפילו פעם אחת, את תשאלי אותו שאלות, את תאלצי אותו ללכת איתך יותר ויותר לעומק. את גם תשלמי לו ברגע שתרגישי שאין קבלה ללא תמורה, בעיקר כי זה יחייב אותך לקבל את מה שהוא נותן ולא לשים את זה בצד עם תירוצים קלושים.
אם את זקוקה למישהו שמוביל אותך בצורה יותר קרובה (אני כזו) את תמצאי את הכסף לשלם לאחד כזה, את תוותרי על דברים אחרים (לוותר על מסעדות ולהרויח טיפולים?) כי את יודעת שאת יותר חשובה מהסיפוקים הריקים שאת נותנת לעצמך (ריקים - כי תמיד צריך עוד, הם נעלמים כמה דקות אחרי שנגמרו, ממש כמו סוכר). את תריבי עם היועץ הזה, את תשקלי לעזוב אותו כל פעם מחדש, ואת תמשיכי כי תדעי שזה חלק מהתהליך שאת עוברת, ואת תגלי עם הזמן שהדברי םמתחילים לזוז, לפעמים מהר ולפעמים בקצב איטי מרגיז ביותר.
אם את לא בנויה לזה עכשיו, את תחליטי כל שבוע משהו חדש, כל כתבה של מישהו שמצא משהו תעיר אותך ותגרום לך לחשוב שהנה מצאת את הפתרון האולטימטיבי, זה שלא ידרוש מעצמך מאמץ גדול מדי (רק שהפסיכולוג יגלה למה אני אוכלת ואז כל החשקים ייעלמו ואני אהיה רזה וחתיכה...) ואחרי שיידרש ממך מאמץ קצת יותר ממה שאת מסוגלת עכשיו, תסגרי סיפור ותחפשי את הסיפור הבא, תרוצי לשיטה הבאה, תחפשי את השקט במקומות הלא נכונים.
לא תמיד אדם זקוק לשינוי, לפעמים כל מה שצריך זה להבין שהיום את במקום לא הכי נוח, אבל זה מה שאת יכולה לתת לעצמך היום ובתקופה הבאה תוכלי להתאמץ יותר.
לא תמיד אדם מסוגל לשינוי, ואז כל מה שיעשה לא יזיז כלום. הגישה שלי אומרת שתמיד צריך להמשיך לעשות, לא להתייאש, תמיד לחפש את מה שיכול לעזור. לפעמים נתקעים, ולפעמים מעדיפים להתקע רק כדי לא לעשות כלום. ללכת לטיפולים ולגלות שאת תקועה זה לא סוף העולם - לפחות את מגלה שאת עדיין באותו מקום, את מקבלת משוב על עצמך.
אז כמו שאת רואה - יש הרבה אפשרויות.
את יכולה לפנות לפסיכולוג, את יכולה ללכת לטיפולים, את יכולה מה שאת רוצה, אבל המשוואה תמיד תהיה אחת -
כמידת המאמץ האישי והפנימי שלך לעצמך, כך מידת התגמול, והתשלום בדרך כלל בהתאם.
אין טיפולים טובים בחינם, כמו שאין תמורה אמיתית ללא מאמץ.
קשה לך להחליט דברים, את אוהבת לקפוץ מדבר לדבר, אז מה שאת צריכה לבחון זה אם את מוכנה להתחייב לעצמך לתהליך ארוך שאין בו תוצאות מיידיות, אם יש לך היום סבלנות למצוא את השקט הפנימי שלך, אם את באמת רוצה להכנס למאמץ הנפשי הזה של ללכת פנימה לתוכך. אם כן - כל מטפל שתבחרי יוכל לעזור לך, כי הוא נותן את הכלים, אבל את הולכת את הדרך האמיתית. אז תבחרי כלים שאת אוהבת או מדריך שאת סומכת עליו ומוכנה לריב איתו ועדיין לשמור על קשר כל הזמן. קחי בחשבון שבהתחלה זה מלהיב אבל כמעט מיד יש ירידה ואז נעשה מבחן ההמשך - אם את רצינית את תמשיכי, ואם לא - שוב תשאלי אותי את אותן השאלות...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
