לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

כל העולם כולו גשר צר מאד, והעיקר לא לפחד כלל


כינוי: 

בת: 63



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


7/2008

הרצון להשתייך למשהו


 

שמתי לב שאני מחפשת חברה (לא קשה להבחין) ולפעמים הולכת למקומות שבכלל לא עונים על מה שאני מבקשת, רק מפני שהם קרובים לנושא או מבחוץ נראים מושכים. לאחרונה ניסיתי את החברה הוירטואלית, מה שאומר שהמצב ממשך הולך ומחמיר. וירטואלית? אני? הרי זה הכל מסיכות, אין פנים אמיתיים. ראיתי כאן פנים אמיתיים של שני אנשים, המסיכה צעקה מהם. כל הכתוב לא מתחבר למי שהם בפני, מי שהם מציגים, ובאמת הקשר נותק ממש אחרי הפגישה. גם עם זה שכתב הרבה ומתוך הלב, וגם עם זו שרק הגיעה ומצאה בי את המקום הנוח לחדור דרכו לתוך המערכת האנושית.

 

אני כנראה לא מכירה אותי טוב, אני לא רואה מי אני באמת.

נדמה לי שאני נחמדה, נדמה לי שאני טובה לאנשים, אבל אולי לאחרונה אני לא שותקת כמו קודם, אני לא מסכנה כמו קודם, אני יותר משקפת להם את מי שהם, גם במקומות היותר חלשים.

מי שבא אלי מתוך עמדה של לימוד בטח מקבל הרבה, כי אני יודעת לתת מבפנים. אבל מי שבא אלי לקשרי חברות צריך לעבור כמה מבחני אמון לפני שאני מוכנה להיות באמת נחמדה אליו, מתוך הלב.

שוב פעם אני נטפלת למקום הפגוע הזה?שוב פעם אני מאשימה את הלב שלי שהוא לא נותן לי להקרין את הנחמדות שלי לאנשים כבר מהרגע הראשון? או שאולי זה משהו אחר.

 

הזוגי שלי אומר שאני מפחידה אנשים.

איך זה יכול להיות? איך אני יכולה להפחיד אנשים?

גם כשאני משתדלת לשתוק מעדיפים להרחיק אותי.

לא יכול להיות שאני מקרינה עויינות, כי אין בי עויינות.

חוכמה? לא חושבת שזה משהו שמפחיד אנשים.

אז מה מפחיד בי?

אני רואה אותם די ברור, אז אולי איבדתי את הסבלנות הפנימית וזה מוקרן החוצה?

לא יודעת.

עיצה בבקשה.

 

גמרתי לקרוא את הספר על דגלאס אדאמס - סלומון הספק. ספק שנכתב לאחר מותו, אסופה של דברים שהיו לו על המחשב. בסוף הספר יש הספד שמתוכו הבנתי כמה חבל שלא הכרתי את האיש הזה. הוא יכול היה להיות אחד מחברי הטובים - חכם, יצירתי, משוגע, אוהב מחשבים, מבריק בחיבורים החדשים שעושה, מציאותי... ממש כמו הזוגי שלי. אז מה, יש רק בודדים כאלה בעולם? איזה מזל שיש לי את הזוגי שלי, לפחות אחד קיים בתוך הרשימה הזו.

אני רוצה להיות בחבורה של אנשים משוגעים כאלה, להנות יחד, ליצור יחד עולם שיהיה קצת יותר מעניין ממה שיש לנו עכשיו, קצת יותר מאושר, הרפתקני, כזה שיהיה לי כיף לחיות בו, שיהיו עוד אנשים לדבר איתם ולחוות את החיים איתם.

 

אני מחפשת קבוצה להשתייך אליה

בינתיים אלו שאני מכירה לא מרכיבים את הקבוצה הזו ואני מוצאת את עצמי הולכת ממקום למקום ומנסה להתקבל, אבל זה לא מצליח. אז מי ששמע על אנשים כמו שתיארתי קודם שיכיר לי אותם. תודה.

 

 

נכתב על ידי , 2/7/2008 07:59   בקטגוריות העולם סביבי, החיים שלי  
11 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: 50 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לרוח ים אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על רוח ים ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)