החלום: לפני כ 5 שנים חלמתי אותו, לפני כמה ימים נתקלתי בתיאור שוב.
א. קם לתחיה, חזר אלינו עייף, מרחף, בא למסור כמה דברים. אמר שאחרי המוות כל אחד צריך לאכול. לכל אחד יש את משך הזמן שלו. לו זה לקח 21 יום אבל יש כאלה יותר מהירים ויש איטיים יותר, אפילו כמה שנים.
אחר כך הלך איתנו לסטודיו. ביקשתי שיעזור למיין את הפסלים עכשיו שהוא חזר, והוא ממש התרגז, ביקש שניקח את כל הכלים כדי להשתמש בהם ועל הפסלים חזר ואמר שאני יודעת מה הוא מתכוון לגביהם ( - תמיד אמר שאחרי מותו הם לא חשובים, אפשר לשרוף אותם - ). זה לא חשוב.
יצאנו משם והגענו למים, הוא זרק אבן קטנה למים. אמרתי שאנחנו מגיעים למקום הזה ונזכרים בו. אמרתי שכל מה שהוא עושה משאיר לנו זכרונות. אחר כך הוא נשכב במיטה והתכסה עד מעל הראש ואני פחדתי שהוא מתרחק כדי למות, אבל הוא הזכיר לי שהמוות קשור לאכילה. רציתי לשאול שאלות על אור אבל לא הצלחתי, התשובות נראו ברורות - כל מה שאני יודעת הוא נכון.
אחר כך הלכנו עם אמא ועוד כמה אנשים לכיוון בית אחר, אני פניתי לשחק במגרש הכדורסל. באמצע הדרך עלתה בי מחשבה שאין זמן לבזבז על משחקים. חזרתי בריצה וראיתי את אמא מתבוננת מבחוץ, א. נכנס לבית אליו הלכו יחד. שאלתי מה הוא עושה שם והיא אמרה שהוא הלך לאכול. ידעתי שהיא לא יודעת מה זה אומר, רצתי פנימה הסתובבתי בכל החדרים והוא כבר לא היה שם.
התעוררתי.
מחשבה שעברה לי בראש שהמאמץ הזה נעשה עבור כל אלו שלא מאמינים, חשבתי על המשפחה אבל זה בעצם בשבילי.
הפירוש שקיבלתי במתנה:
החלום שלך מרתק. הנושא העיקרי יושב כאן: הוא הזכיר לי שהמוות קשור לאכילה האכילה מייצגת את החיים, את התשוקה לחיים, את המקום שבו אנחנו מגשימים את עצמינו בכל דרך. חוגגים את החיים ומקדשים אותם. המוות קשור לאכילה משום שבמקום שבו אנחנו לא חיים "באמת" אנחו משולים למתים. ונראה שקוראים לך כאן להמשיך קדימה ולא להיעצר.
המספר 21 הוא מספר מעניין. את צריכה לבדוק באיזו צורה הוא נוגע בך. בכל אופן זהו מספר הימים שבהרבה מקומות נכתב שמייצג פרק זמן שדרוש לנו כדי להכניס הרגל חדש. בחלום שלך: אבא אמר שאחרי המוות כל אחד צריך לאכול. לכל אחד יש את משך הזמן שלו. לו זה לקח 21 יום אבל יש כאלה יותר מהירים ויש איטיים יותר, אפילו כמה שנים. ונראה שהחלום כאן רומז על תהליך התפתחותי מסויים שאת צריכה לעבור. משהו שאת צריכה לשחרר - "לשרוף את הפסלים"- שיכולים לייצג כאן את הישן ולחילופין להמשיך להתקדם ולעבוד עם הכלים. בשפה הרוחנית אנחנו כלים להכלת הרוח, להכלת השפע וכאן צריך לשים את הדגש.
נראה שמנסים למקד אותך וקוראים לך להבדיל בין ישן לחדש. בין עיקר לתפל (אין זמן למשחקים) וכל הזמן מכוונים אותך חזק קדימה.
אז הכל מתחבר למה שמתקיים בזמן האחרון, וכל מה שנשאר זה לאסוף את הרמזים מכל הכיוונים ולהתחיל ללכת.
שולחת לשבוע הבא הזמנה מרחבית למפגשים אצלי בבית. נראה לאן זה יקח.
רעיון נוסף שעלה - לפנות לאיש עם הרבה כסף כדילממש את הרעיונות המקוריים שלי (אולי גאיידמק?).
עדין לא סיימתי את השיחה עם החברה בקשר לפרטים האסטרולוגיים.
אמרה לי כמה דברים על הבן האמצעי שגורמים לי להפסיק להתאמץ, הכל ילך איך שילך איתו, החיים שלו כבדים משהו וככה זה, הוא כזה, מה שאומר שהחיים שלו מתאימים לו כרגע. הוא פגוע ביותר מאבא שלו, אני עושה כמה שאפשר ולא צריך יותר, הוא יהיה בצבא במקום שיגיע אליו ומשם כל שינוי יכול להתאפשר. יש לשער שיחטוף פגיעות ברגליים על ההתחלה כי הוא לא מסוגל לסחוב את הגוף שלו בתוך הדרישות הקרביות, הוא יודע את זה, מכין את עצמו לאפשרות הזו שאחריה יוכל להתקדם למקומות אחרים. נראה. הוא לא מודאג אז גם אני לא מודאגת. אמרה שאין טעם להלחם לשינוי, ואני מקווה שהכל יסתדר כמו שצריך.