זה סימן טוב, סימן שיש מקום לעשייה, פחות מקום להתלבטויות ולבלבול שכל, פחות זמן לשבת ולכתוב לעצמי, ופחות סערות בשטח. הקיץ החם מייבש את הכנרת ואת המוח, מחכה בסבלנות מועטה לסתיו ההפכפך ולחורף שאחריו.
משתוקקת לצאת לחופש, לבלות בשקט עם הזוגי שלי במלון הקבוע, באוירה הזו שמאפשרת לנוח ולעשות מעט, להרגע, להיות יחד בלי לדאוג לדברים הרגילים.
הולכים ללמד היום משהו חדש, אין התרגשות משום מה, אבל לפחות נהנה יחד.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
