כל העולם כולו גשר צר מאד, והעיקר לא לפחד כלל

שלושה ימים במצפה רמון.

מקום שאין מה לעשות בו, מרכזון אחד ושתי מכולות, 5 מסעדות בערך ומלון שלא הצריך לצאת ממנו.

נסענו בהתראה של כמה ימים לפני, כי לא יכולתי יותר, הרגשתי נחנקת מהצורך לצאת לאיזה מקום של כלום. בדקתי באינטרנט והיה יקר, התקשרתי ופתאום מסתבר שיש פתרון זול להפליא, וככה יצא שתוך כמה דקות הזמנתי שלושה ימים בפונדק רמון של ישרוטל.

הם בונים שם עכשיו מפלצת עתידית, ממש על הצוק ליד המצפה. אני תוהה כמה ריבים היו על זה ולא שמעתי מהם, כי נראה לי מופרך שנותנים מקום כל-כך ציבורי למישהו עם הרבה כסף, אבל זו המציאות הנוכחית, אז בעצם אין כאן הפרכה של החיים. הכל רגיל. הם בונים שם יחידות מופרדות אחת מהשניה (כאילו יש מקום לדשא באמצע) ולכל יחידה תהיה בריכה קטנה (לפחות לפי המק"ט זה נראה ככה). הכל פרוש על השטח בצורה סולידית שצועקת מליונים, והכנרת תעביר איזה חלק ממנה למצפה רמון רק בשביל שכולנו נשלם הרבה ונהנה מהפוזה.

בשבילי פונדק רמון צנוע ונעים ביותר. היו הרבה משפחות של דתיים עם ילדים. זו פעם ראשונה שאנחנו יוצאים לחופש שיש בו משפחות צעירות, היה משעשע בשבילנו, כנראה כי אנחנו כבר אחרי זה, או כי רק הצצנו להמולה ולטרחנות שהיתה סביב הגיל הצעיר, ולא לקחנו בה חלק. המקום קטן, מציע חדר נוח ביותר, בריכה קטנה ומקורה (אפשר להתרחץ בלי להחשף לשמש!!!) צוות מחוייך במיוחד של אנשים טובים שבאו לעזור כשהיה צורך, והכי חשוב - היה יבש!!! לא הזענו.

לא היה מה לעשות שם. אז לא עשינו. היו ספרים, היה טאי-צ'י כל אחר צהרים ברוח היבשה (בלי להזיע זה עולם אחר) היה אוכל של בוקר שהספיק עד הערב כמעט, ואז מרק וקצת לחם או צ'יפס או שניהם ושבענו כל צרכנו, היתה בירה במקרר (הפועל כראוי) בחדר, וקפה מתי שמתחשק לנו.

היו תוכניות על סקס סוער בכל שעות היממה. היה סקס, היה סוער, ואחר כך נרגענו. אחר כך היה עוד, אבל לא כל שעות היממה. אפילו לנו מגיע לנוח.

לקחתי אותו לסיבוב אחד בתוך מצפה ומחוץ לזה, כדי להכיר את הסביבה. לא יצאנו מהמיזוג של הרכב, היה חם מדי, אבל גילינו איפה חוות האלפקות נמצאת, את חץ בשקט לידה, את סוכה במדבר הישנה/חדשה, את מצפה הכוכבים. ראינו המון דוסים לבושי שחור ושכבות של לבן מתחת הולכים בשמש הקופחת ומחפשים את חוות האלפקות. הם הזיעו, שתו הרבה מים, דיברו בסלולרי (להודיע אחד לשני איפה הם?) ומילאו אותנו פליאה - למה ללכת ברגל לשם בחום הזה? אחר כך ראינו רכב ליווי עם כמה חבר'ה דומים להם בפנים, שכנראה ארגנו את מסע הגיבוש הזה בכוונה כך שיהיה חם וקשה, אולי יש תגמול על הזעה בצהרי היום במצפה רמון. זה היה מוזר לראות פסגות קטנות מלאות באנשים לבושי שחור המחפשים את האלפקות. עברנו בשכונות המגורים השונות, קינחנו דרך איזור התעשיה שאותו כבר הכרנו ממפגש באדמה פעם, וחזרנו למלון רעננים תודות למיזוג ומלאי ידע איזורי. עשינו V על טיול.

נדמה לי שהופתעתי שהיה לי נוח כל-כך. לא ציפיתי ליותר מדי, אחרי הכל זה המלון הקטן של ישרוטל הענקית, אנחנו תמיד מגיעים לאילת לשבוע של חופש, רגילים לבלות אחרת, והנה מצפה הקטנה (5000 תושבים, חשבנו להתחיל לבדוק הצטרפות בשלב כלשהו של חיינו) נותנת לנו שלווה ושקט.

אתמול חזרנו הביתה. החופש נעלם מאחור.