הכל אני אומרת בפנים, אומרת לזוגי, לא נשאר שום דבר לכתוב כאן.
ובכל זאת דברים קורים, אז אנישמה סימני דרך בשבילי, אולי פעם זה ימצא חן בעיני למצוא את הסימנים במקום וירטואלי אנונימי. הפכתי להיות יומן מסע, פחות ופחות יומן נשמה, פחות הגיגים ויותר אבנים קטנות בשביל שלא נגמר.
שבוע יצירתי יחסית, הגיעה מישהי לטיפול, הגיעה מישהי לתפירה, אני מתחילה להרויח כסף קטן שמעביר אותי מיום ליום. אני משקיעה המון זמן באינטרנט, בונה את התדמית החיצונית שלי לקהל רחב, מתכננת בשבוע הבא לשבת כל יום בצהרים ולמצוא מקומות בהם אני יכולה להגיד - הגעתי, יש לי משהו להציע, שווה לכם לבקש ממני. בינתיים חשיפה ראשונית מעוררת תגובות חיוביות, נראה מה יהיה הלאה.
הפטנט שלי ממשיך לצעוד קדימה, פגשתי אנשים שלפי התארים שלהם אמורים לעזור לי, אבל גיליתי שהם חושבים קטן מדי, יש להם עצות לא רעות רק שזה לא ממש מתחבר למה שאני רואה בגדול. אני גם ממש לא אוהבת שמתחילים איתי שיחה בלהגיד לי כמה הרעיון שלי בינוני, מה עוד שהוא לא כזה. אמרו לי שאי אפשר לרשום אותו כפטנט, אבל הנה אני רושמת, כך שהבנתי שהידע שלהם מוגבל, אבל הבנתי גם שהגישה שלהם שלילית מעיקרה, כי אחר כך זה המשיך בכך שהדרך שלי לא יכולה לעבוד, ונגמר בשיחה שבעצם כדאי לעשות את מה שאני אומרת. אז משהו איתם לא זז נכון כל-כך, ועכשיו אני ממשיכה לבד עד שיהיה יועץ עסקי מטעמם, או יועץ עסקי פרטי שיעלה לי כסף אבל לפחות יעזור לי במקומות בהם אני זקוקה לעזרה.
יש ענייני בית של אמא שלי, מתקיל אותי מול אחותי. אני מבינה עכשיו שזו התבנית שלה, היא חושבת על משהו ומרגישה שם בטוח, וההצעות שלי מערערות אותה, יוצרות בה מבוכה, אז היא קודם כל מתנגדת ורק אחר כך חושבת על מה שאמרתי. לא שאני תמיד צודקת, אבל לפעמים כן, ואפילו בלפעמים הזה יש ויכוחים. זה די מייגע, מה עוד שאני באמת לא צריכה את זה, אחרי הכל זה הבית של אמא שלי, לא שלי. בכלל כל ענייני המשפחה הפכו מייגעים, אני מזהה את המקום שלי בתוך המארג המשפחתי וזה לא נחמד במיוחד. עם זאת אני מוכנה לקבל את המקום של כל אחד ולהיות יותר סלחנית, זו התקדמות טובה אצלי.
יש לי המון מה לכתוב וכל פעם יש דברים אחרים לעשות, אז עכשיו אני הולכת לעשות דברים אחרים ושוב לא לכתוב, וכנראה לשכוח עד הפעם הבאה.
רציתי לכתוב על הזוגי שלי והתובנות שלו מהטיפול שעבר, המטרה שלו בחיים מאד מוזרה...
רציתי לכתוב על מצב הוח המחורבן והכוכבים, אבל גם זה עבר ועכשיו יותר טוב.
היו עו כמה הגיגים. נראה, אולי יהיו פוסטים אחר כך.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
