הייתי מוכנה לאמץ את שני האנשים שבאו שיהיו מורים שלי כל הזמן, אבל בשביל זה צריך לגור בארץ אחרת.
מה יהיה הלאה? נראה אחרי הימים האלה, כי אני רוצה ללמוד, וכרגע אין לי אצל מי...
יש לי תחושות משונות ביחס לבית הספר הזה, צריכה כנראה לעשות את התרגיל של ביירון קייטי, כדי למצוא איך לחיות עם מה שקורה שם בלי לקחת ללב יותר מדי.
אני יכולה להגיד לעצמי שאני כן לומדת כל הזמן הזה, אבל זו די עבודה בעיניים, כי אני לא לומדת את מה שאני רוצה, ואני לא מתקדמת למקומות שכבר היית צריכה להיות בהם מזמן. זה מעצבן ומעליב את האגו המסכן שלי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
