כל העולם כולו גשר צר מאד, והעיקר לא לפחד כלל

הם חנו ליד גבעה קטנה, הקימו אוהל וסידרו את כל הדברים כך שיהיה להם נוח בטיול הנחמד הזה. כמה אנשים עלו לגבעה להסתכל מסביב, חלק פסעו בנתיב העשב בדרך שלפניהם. נוף של סוף הקיץ כפרי ויפיפה, השקט והשלווה מקיפים אותם ונותנים אשליה פסטורלית. אני הולכת אחריהם ורואה צללים חולפים מתחת פני האדמה, כמו להקת כרישים השוחה קרוב לפני המים, הופכת את קרום האדמה לגלי ושקוף באופן חלקי. שלושה אנשים נשארו ליד האוהל ופתאום כריש כזה מזנק מתוך האדמה כמו מתוך מים וטורף אחת מהם. הזעקה מחזירה את האחרים במהירות, לא מאמינים למה שהתרחש, הם מבולבלים והיסטריים למדי. ליד הרכב יושבת זו שלא שומעת, מנסה להבין במדוייק מה קורה כדי להגיד את דעתה, אבל ההיסטריה לא מאפשרת לאחרים לדבר איתה ברור. התסכול אופף את כולם.

בכפר חיים אנשים, יש אירוע לילדים ומתקן טיפוס גיאודזי מותקן במרכז החצר הגדולה שאפשר יהיה להשתעשע עליו. הוא בא למכור אדמות של הכפר לאנשים מבחוץ, אבל הביקוש קטן, העסקים לא מתקדמים. אנשי הכפר חשדנים לגביו, יודעים שהוא לא באמת יודע מה שוחה להם מתחת לאדמה. הם יושבים במרפסת הבית, מסתכלים עליו מרחוק ומביעים את חשדנותם בשמירה על ריחוק ובהבעה של דחייה על פניהם. הוא לא חלק מהם, הוא חדש בעסק, הוא בכלל לא יודע מבחינתם את האמת על המקום. הוא מרתיע אותם בשונות שלו. הוא שם שלטים גדולים של פרוייקט למכירה וההיענות קלושה, לכן יצא לחופש.

בינתיים אחד אחר בא למכור (לא זוכרת מה) ועצם העובדה שיש פרוייקט של בניה במקום גורם למכירות שלו לנסוק פלאים (החלק הזה היה יותר ברור אבל נעלם לי), הוא מצליח להביא הרבה אנשים מלאי סקרנות למקום, כאלה שבאים בעקבותיו אבל אחר כך מתעניינים ברכישה ובהשארות במקום.

הראשון חוזר מהחופשה ומגיע למבנה המשרד שלו, יורד במדרגות ורואה ברחבה בחוץ את השני מביא צרור ענק של ורדים אדומים, שם אותם בחבית גדולה מעוצבת, ומפנה את שתי החביות הקודמות עם הזרים הנבולים שהביא בימים שהמוכר היה בחופש, מביע את התלהבותו ותודתו הגדולה, ובינתיים קורא בשמחה לאיש ואומר לו שהכל נפלא, שבזכותו יש הצלחה גדולה.

אנשים מגיעים אליו למכירות שלו, ומתוך כך מחליטים לקנות אדמה, מודעים באופן לא ברור למשהו שמתחת לאדמה אבל נשארים בתמימותם יותר מאשר מפחדים. פרוייקט המכירה מתחיל לתפוס תאוצה ואנשי המקום מתחילים לחשוב שאולי באמת בפרוייקט אין חיות מתחת לאדמה, מתקרבים לאיש שמוכר את האדמות ומתחילים לשתף איתו פעולה. הם נעמדים בשורה צפופה, מחזיקים מקלות וכלי עבודה ביד, יוצרים פס אנושי ומתקדמים לאט תוך הקשה על האדמה, מנסים לבדוק אם יש תגובה או שהשטח נקי. הם מתקדמים והכל שקט, ונראה שאולי באמת האדמה נקיה, אבל אחריהם שוחים צללים מתחת פני האדמה, הופכים את השטח לגלי ים חומים ומסוכנים. קבוצת האנשים מתקדמת, הילדים חוזרים לשחק בכיכר המרכזית, יש הרבה אנשים במרחב, ופתאום מתחילים להגיע צללים מכל מיני כיוונים, להקות של טורפים מחפשות אוכל. כולם נפוצים בבהלה, מצליחים לברוח מלבד אחת שנטרפת על ידי כריש ענק.

הוא הולך אחריה, יודע שהסכנה לא תיגע בו, עוקב אחרי הכריש שעדיין צרור מפתחות הרכב משתלשל בין שיניו.

סוף החלום

תשובה של טל -

החלום מלמד על פחדים. על תחושה שהקרקע לא מספיק יציבה ואין לדעת מתי היא תרעד ו"משהו" יפרוץ אל המציאות שלי ויפגע בי. שימי לב לפסקה הראשונה - הלך הרוח של האנשים בכפר - יש שם תסכול שאופף את כולם. זה קשור לתקופה שאת עוברת. שימי לב שציינת שהעסקים לא מתקדמים, תחושה של חשדנות.. הכל מייצג חלקים שלך. אם תקראי את החלום שוב מתוך ראייה זו תגלי כמה הוא מרתק. שימי לב לדמות האשה שמנסה להבין מה קורה כדי להביע את דעתה אבל מכיוון שהיא לא שומעת אין לה מספיק אינפורמציה בכדי להעריך את המצב.

אחד מהאנשים עקב היענות חלשה בעסקים יוצא לחופש (שינוי גישה/ צורך בהתחדשות)  איש העסקים האחר הוא המקביל לו - זה שעבר תהליך מסויים. כעת אנחנו כבר רואים כאן תהליכי שגשוג. העסק נוסק, פרחים נבולים מוחלפים בפרחים טריים ויש תחושה של הודיה ושל הצלחה גדולה. קניית האדמה בשלב הבא מייצגת תהליכי "התיישבות" = יציבות, מימוש, קרקוע.

"הוא הולך אחרי הכריש שמתקדם לאט וראשו מעל פני האדמה, יודע שהסכנה לא תיגע בו, עוקב אחרי הכריש שעדיין צרור מפתחות הרכב משתלשל בין שיניו. "
רכב באופן מטאפורי מייצג את הדרך שלנו. כאן הכריש מחזיק במפתחות הרכב מלמד שיש הרבה לחץ אצלך מעל/ מתחת לפני השטח וחיבור למקום של פחד. שימי לב שבחלום הקודם היו האמא והבת צועדות במדבר ההוא ללא חשש... כאן אפשר לראות את הבחור צועד מתוך ידיעה שהסכנה לא תיגע בו ולכאן את צריכה להתחבר. אני בטוחה שזה לא קל אבל מבקשים ממך להתחזק, לראות את הפוטנציאל הגדול לנגד עינייך ולבטוח בתהליך שלך.

מקווה שהצלחת לעקוב אחריי..
שתהיה לך שנה מרגשת של פריצת דרך והגשמה עצמית,
כל טוב והמון אהבה,
טל

עכשיו שאני קוראת את מה שכתבה לי טל אני רואה כמה דברים -

החלום היה צלול בצורה יוצאת דופן, עד עכשיו אני זוכרת את הפרטים.

היו בו כמה שכבות -

ראשונה - לאורך כל החלום יש כרישים מתחת למים/חול שצצים וטורפים, אבל בעיקר שוחים בזוגות שלשות או קבוצות. נמצאים.

שניה - מורכבת מתהליך - נייטראליות בהתחלה, אחר כך קשיים ואחר כך הצלחה עם ראייה אופטימית לעתיד.

מסקנה שלי - המציאות היא המציאות, היא ממשיכה לזרום ביקום כפי שמתוכננת מאז ומעולם, יש בה חול וגלים ומים וכרישים, אבל גם נוף פסטוראלי ושקט, יופי ושלווה. בתוך המציאות הזו יש את הרצף שלי. היום יש קשיים כלכליים בעיקר, אבל מעבר לקשיים אני רואה את הפוטנציאל, אוספת כוחות. הפירוש נותן עוד קצת לכוחות האלו שאני אוספת.