כל העולם כולו גשר צר מאד, והעיקר לא לפחד כלל

היום התחלנו לאכול אוכל לפי הספר. השיטה בעצם קלה למדי, מה עוד שאת כל השינויים לשיטה הזו עשיתי כבר לפני שנים, אבל להתרגל שוב לאוכל חסר מלח ופלפל אחרי שנתיים של תיבלון עודף - קשה.

הכנתי לו לעבודה סלט עם גזר וגם עם פטרוזיליה, צריך שיהיה שורש וגם עלה. את החסה שם בצד, נוסיף לזה אורז עם קוקוס אבל תפל למדי, ושניצל שנשאר אז חבל לא להשתמש בו - והרי ארוחת צהרים לתפארת. אני אכלתי את שאר הסלט בבית וגיליתי שאני צריכה ללעוס המון (ככה זה, אבל מי זוכר?) ויוצאת שבעה רק מהזמן שלוקח לאכול.

זה לא דיאטה, זה רק כדי להיות בריאים יותר, בעיקר כי נמאס ממצב הבריאות המוזר שנקלענו אליו - הוא עם הבטן שלא יורדת ואני עם עייפות ומיגרנות ושאר מריעין בישין (בעיקר אף סתום).

לערב צריך לאכול מבושל, אז בישלתי ואפיתי וויתרתי על הקפה היחיד שדרוש לי לאחר הצהרים, והנה אני עייפה בטירוף.

אני כל הזמן אומרת לא להכנס לקצוות, אז למה אני דורשת מעצמי לוותר על הכל כבר ביום הראשון? היום יש לנו ערב שלם שלנו, לא כדאי לבזבז אותו על עייפות שלי, אז אני הולכת לשתות קפה, להכין לי טוסט ולהתעורר, כי אני רוצה להיות עם הזוגי שלי ולהנות מהחיים. הוא מבטיח לי כל מיני תענוגות ותענוגים של ערב פרטי משלנו, ואחרי שהוא יגמור את העיסוקים המחשביים שלו יש לשער שגם נגיע לזה.

לא סתם לבשתי את החולצה הירוקה השקופה חלקית לפני שהגיע, חבל לבזבז רמזים כאלה.

יאללה, קפה. איזה כיף!

עוד משהו על אוכל (שעת צהרים מעוררת בי את זה) אבל בלי תמונה.

לארוחת בוקר הציעו לי כמעט בכל מקום - ביצה ועגבניה חמה. זה נשמע לי מוזר ביותר, אני שהורגלתי בקטיפת עגבניות טריות היישר מהתלמים בשדה (הדוכן במכולת, כמעט אותו הדבר) פתאום מקבלת את האדום הזה חם ומבושל, אבל ניסיתי. כמובן שהיה טעים להפליא, וכמובן שהכנתי גירסה זריזה של בית -

אז ככה -

במחבת קטנה מכינים קודם כל מקושקשת משתי ביצים ומעבירים לצלחת של מרק.

אחרי זה ממיסים שוב חמאה, שמים חתיכות בינוניות של עגבניה אחת,

מוסיפים מעט רוטב סויה, מלח ופלפל, קצת מים שיהיה רוטב,

ומבשלים בערך דקה, עד שהעגבניות חמות ורכות קצת.

מחזירים את המקושקשת למחבת - מעל העגבניות,

מערבבים טיפה'לה - רק שחלק מהביצה יהיה אדום מהרוטב

שמים בצלחת של קודם

ואוכלים.

רצוי עם הפנקייק מהמתכון הקודם.

להתחיל ככה את הבוקר, עם תה יסמין ליד זה - סין בהתגלמותה הישראלית... בשבילי כמובן.

כלומר - אני ממשיכה בפוסט אוכל בהשראת סין

קודם כל תמונה והסבר - זו ארוחת בוקר שמוגשת כל בוקר בגסט-האוס של מאמא נאשי, זו שחצי מהישראלים עוברים דרכה, בעיקר כי יש המלצות בכל אתר עברית עכשווי, ועוד יותר - כי היא שווה את זה. ארוחת הבוקר עולה 2 יואן (שקל בערך) ומכילה פנקייק ענק, באפשרות הראשונה חותכים לרבעים, מוסיפים ליד הפרוסות כמה חתיכות עגבניה ושתי ביצי עין הפוכות (בחלק העליון של התמונה, מאחורי כוסות התה שבסלסלה). הצורה השניה מורכבת מאותו פנקייק מופלא, עליו פרוסות בננה ומשהו מתוק - כנראה מייפל, אולי דבש (בחזית התמונה, הצלחת הזו מקדימה, לא ממש רואים אותה אבל אם תחפשו טוב תמצאו). נא לשים לב לידיים מכל הכיוונים - כולנו צילמנו בהתפעלות את המנה הריחנית הזו.

אני אכלתי את המלוח (ארוחת בוקר זה מלוח), וחזרתי הביתה עם תשוקה בלתי מוסברת לשחזר את הדבר הזה, אבל בפורמט יותר מתאים לי (הקמח הלבן גרם לי כמה עינויים קטנים במהלך הטיול). באתי, ערבבתי, והצלחתי לשחזר באופן שונה, אבל דומה למדי.

אז הנה השחזור שלי, שאפשר לשדרג אותו ככל שהדמיון מרשה להתפרע:

חומרים -

כוס קמח מלא

ביצה

כפית אבקת אפיה

כוס מים - לשים חלק ולהוסיף במידת הצורך

מעט מלח

הכנה -

מערבבים הכל, עד שמגיע למרקם כמו שמנת (להוסיף מים בהדרגה כדי שלא יהיה נוזלי מדי).

מחממים מחבת לא גדולה מדי, שמים חמאה,

שופכים מהתערובת לשכבה של כ 1 ס"מ,

מטגנים על אש בינונית עד שלמעלה כמעט מתייבש הכל (לא לשרוף את הלמטה)

הופכים, מנמיכים את האש ומכסים.

זה אמור לתפוח מעט ולצאת אוורירי באופן יחסי לעובדה שזה קמח מלא.

אחר כך בוחרים מה להכין מזה, ורצוי להגיש עם תה ירוק או משהו דמוי סיני ליד, כדי שהבצק הכבד הזה יחליק בגרון בנעימות מירבית. היו שם כמה חבר'ה שאכלו כל בוקר 2-3 חתיכות, וכדי להבין את גודל המשימה אני אשווה אלי - בקושי הצלחתי לסיים מנה אחת (ואני ידועה בחוסר הגבולות שלי כאשר מדובר בבצקים לארוחת הבוקר!!!).

בתיאבון!

קילו חומוס יבש

להשרות בבוקר, בערב לבשל עד הרתחה, לשים בתנור על חום של 100 מעלות לכל הלילה

בבוקר - למעוך (אפשר עם מועך פירה, אבל אני הולכת על מכשירים חשמליים),

להוסיף -

הרבה טחינה גולמית

מי בישול - כמה שצריך

שום

שמן זית

לימון - הרבה

מלח

פלפל

ותמיד אפשר לגוון עם עוד תבלינים, אבל בחיי שזה מספיק.

להגיש חם, עם שמן זית למעלה, ואפשר לשמור כמה גרגרים לקישוט במרכז.

עוד אין תמונה, אבל כשיהיה - אם אספיק לצלם לפני שזה נעלם - אז ברור שאשים כאן, איך לא.

באתי לשם, קמתי בבוקר, הסתכלתי מסביב וגיליתי את משמעות ארוחת הבוקר - באכסניה זה אוכל מערבי, כי כנראה חושבים שם שאנחנו לא מסוגלים להתמודד עם התבלינים הסיניים. האוכל הסיני שהיה להם כלל ירקות מוקפצים וביצה עם עגבניה חמה. טעמתי, נחמד למדי, יותר מדי פלפל ירוק (למחרת הם השתפרו...).

לעומת זאת הרחוב פינק אותי, בעיקר בפחמימות משביעות וחפות מכל מיני סיבים תזונתיים כאלה ואחרים, מה שאומר שאכלתי כמעט כל בוקר משהו מקמח לבן צחור ויחד עם זה איזו תוספת מקומית מעניינת. בהתחלה חשבתי שזה מוגזם להתחיל ככה את הבוקר, יותר מדי קלוריות, יותר מדי לבן, תהיתי איך הגוף שלי יגיב (בפראות יחסית - כמה ימים אחרי כבר הייתי על כדורים נגד פריחה אלרגית) ולהפתעתי הקולינרית - זה מצא חן בעיני מאד. לפעמים הצלחתי לזכור לצלם את מה שקיבלתי כארוחת בוקר (תהליך העלאת התמונות כולל חיפוש, הקטנה, העלאה... מייגע. אולי מאוחר יותר) אבל אין ספק שהכוכב היה הבאו-זה BAU-ZE - מין בצק שיש בו מילוי, כל סוג של מילוי, בגדלים שונים - לפי גודל כפות ידיה של הטבחית (או לפי גודל החשק), וליד זה היה עוד משהו - ביצה קשה, אורז דביק, חלב סויה, סתם עוד כדור בצק אחד... העיקר שיש הרבה פחמימות חמות על הבוקר, וככה צברתי מספיק אנגיה לטיולים המשוגעים שערכתי (כאילו שאני בוגרת יחידה קרבית והשתחררתי לפני יומיים) וביטלתי את האפשרות לרדת במשקל בטיול הזה.

ולמה כל הסיפורים האלה על אוכל על הבוקר?

כי כאן פתאום זה נראה לי הגיוני לחלוטין לאכול משהו מבושל, פחמימתי וחם בשביל לפתוח את היום.

לפני יומיים הכנו כמה דברים מהחבילה של האוכל הסיני שהבאתי, אז יש אורז דביק, יש רוטב חצילים, יש משהו עם טופו - להוציא מהמקרר, לחמם, לערבב הכל ולהתחיל עם זה את היום - עונג אמיתי. לטובת המצפון הפולני שלי יש לי גם אישור רפואי שזה בסדר - לפני כמה שנים שינינו את התזונה המשפחתית, וההמלצה לארוחת בוקר היתה - אורז חם עם עוד משהו. נכון שהכוונה היתה לאורז מלא, אבל מי מקפיד על זוטות.

1 כוס מים

1 חבילה חמאה

1/3 כוס קקאו / אבקת חרובים

1 כוס סוכר

את כל זה לבשל עד שהכל נמס, לא להרתיח! להסיר מהאש ולקרר.

אחר כך להוסיף -

2 ביצים

3/4 כוס לבן / יוגורט

1/2 1 כפית תמצית וניל

קורט מלח

לערבב טוב, וכשהתערובת חלקה להוסיף -

2 כוסות קמח מלא

1 כפית אבקת אפיה

1 כפית סודה לשתיה

לאפות בחום בינוני 20-30 דקות

בינתיים להכין קרם -

50 ג' חמאה

2 כפות קקאו / חרובים

1 כפית נס קפה

1/2 - 3/4 כוס סוכר

1 כף מים

לבשל הכל עד שנמס, להזהר לא לשרוף,

להוריד מהאש, לקרר מעט ולהוסיף -

1/4 כוס לבן / יוגורט

1 כפית רום (או ליקר טוב)

לשים את הקרם על העוגה, כמה נרות יומולדת, להגיש עם הרבה אהבה.

תוספת מתחייבת - לשים כמה היפו של קינדר על העוגה - שישחו בקרם החום המתוק, רצוי להגיש חם מהתנור, ואז השוקולד של ההיפו קצת נמס מבפנים, והעונג באכילה ניכר על פני הסועדים, ונשמע ברחבי פינת האוכל.

מי שלא יכול לספור - יש 22 נרות +1 לשנה הבאה. אי אפשר היה להפריד אותם זה מזה ולכן יצא לפיד קטן... ובעצם - העיקר הסימבוליות.

1/2 1 כוס קואקר

6 כפות טחינה

1/2 כוס דבש או סוכר חום

1/2 כוס גרעיני חמניות קלופים

לערבב

לשטח בתבנית

לאפות בחום בינוני עד שמתקשה

לחתוך כשעדיין חם לריבועים קטנים, מתוקים, טעימים, שמתפוררים כשזה קר.

הולך מצויין עם זה... לא להגזים - 2 עוגיות מכל סוג.

ממרח שנותן תשובה כמעט מלאה לאלו שלא יכולים לאכול שוקולד

מצויין לציפוי עוגות, לאכילה בכפית, ולעוד דברים שהפוסט הזה מנוע מלהזכיר.

חומרים:

200 ג' חמאה

3/4 כוס סוכר חום

1/2 כוס אבקת חרובים

1 כפית תחליף נס קפה

1 כפית וניל/רום/קוניאק וכו'

1 כף מים

2 ביצים

הכנה:

להמס חמאה בסיר, להוסיף את שאר החומרים בלי הביצים ולבשל עד שהסוכר נמס (לא לשרוף.

לחכות שיתקרר קצת, להוסיף את הביצים אחת אחרי השניה, ולערבב במהירות - שלא יתקרשו (כדאי עם בלנדר ידני).

* עוגת חרובים -

אפשר להכין לפי כל מתכון של עוגת שוקולד המבוססת על אבקת קקאו

רק להחליף את הקקאו באבקת חרובים בדיוק באותה כמות.

שיהיה יום מתוק וטעים