ואפילו אחרי ריתוקון ספונטני ביותר שגנב לי אפילו כמה ימים מהחפש"ש, החלטתי בכל זאת לחתום חודש קבע.
למרות שהודיעו לי את זה כשכבר כמעט הגעתי לב"ש, בדרך ליחידה, להזדכות על הציוד.
ולמרות שהמערכת הזאת איכזבה כ"כ הרבה פעמים.
ולמרות ששיחקו לי ביציאות והקשו עליי במקום להקל.
ולמרות שהמב"ס החדש קשוח כמו לא יודעת מה ולמי יש זין לזה.
ולמרות שהסמב"ס מחפש אותי כל החיים שלו ורק מנסה לדפוק אותי... ( אומנם לא מצליח, אבל מנסה.)
ולמרות שהרחתי את החופש כ"כ קרוב...
אבל מצד שני...
מצד שני הבנות שלי מתקשרות הרבה ואמרות כמה הן מתגעגעות, וגם אני...
מצד שני יש לי עוד טיפה זמן לנסות למצות את עצמי בבסיס מוצב הקטן הזה...
חוצמזה, אני גם נורא אוהבת את הפלוגה הספציפית הזאת שתופסת עכשיו קו...
גם יותר מידי זמן רצוף עם ההורים לא עושה לי טוב במיוחד.. למרות האהבה.
והאמת, שגם מהבחינה הכלכלית זה סוג של בא לי בטוב...
אז הריח של החופש בטוח יחכה לי בחוץ גם בעוד חודש...
ובינתיים אני יתרכז בכל החוויות שאפשר ליצור בחודש... ואצלינו באמת שאפשר.
אז שבוע טוב שיהיה... ויאללה, ניהיה אופטימיים.... (:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
