וואלה, בשעה טובה עברתי טסט..
סופסופ.. לא באמת האמנתי שהרגע הזה יגיע.
אז כן, אני לא מתייאשת!
אפילו אחרי 7 טסטים... 
ולכל אלה שלא הולך להם כ"כ, ומתנחמים בזה שטסט שביעי זה על חשבון המדינה,
צאוווו מהבועה... מסתבר שזאת סתם שמועה אכזרית, חסרת כל שחר ואמת.
מניסיון.
האמת שאפילו בניתי על זה קצת... איזה הנפצה.
אני לא מאמינה שיותר לא צריך לנסוע לחור הזה של משרד הרישוי ולחכות שאיזה שמוק מניאק שנראה שהולך למות לי באוטו מהתקף לב יעלה לאוו וילחץ לי על הברקסים, קלאצים, ועל הגז כאילו אין מחר..
אהה.. וגם שלא יקפוץ לי על ההגה כאילו החיים שלנו תלויים בזה.. [ תאמינו לי שהקפיצות הסתערות שלהם הרבה יותר דרמטיות ממה שבאמת צריך... אני יודעת את זה מניסיון רב פעמי ].
לא צריך לחכות יותר לשעה 4 אחרי הצהריים שהמורה יצלצל ויודיע שוואלה, לא עברת...
וגם זה במקרה הטוב... במקרה הפחות טוב הוא אפילו לא צלצל להודיע כי זה היה כ"כ ברור שלא עברתי...
אז הוא פשוט חוסך לעצמו את השיחה... " טוב נו, היא יודעת שאין סיכוי שהיא עוברת.. "
מה שמוזר שזה הטסט היחיד שהיתי ממש ממש לחוצה בו... הלב פעם לי בסביבות הרבע שעה הראשונה של הטסט..
בכל שאר הטסטים היתי כ"כ רגועה.. דקה שנייה והלאה, פשוט שכחתי שאני בטסט.. זה היה כמו שיעור נהיגה רגיל...
ככה עם הרדיו.. פנאן..
מעכשיו אני לא הולכת לפחד יותר כ"כ מחניות שתמיד היתי כ"כ גרועה בהן..
מצידי לחנות באמצע הכביש.. או לדפוק ככה בקטנה מכוניות של אחרים.. ואפילו את שלי... היא תעמוד בזה, הבייבי שלי.
בשיעור נהיגה היום, המורה אמר לי בתמימות " תתרגלי פה חנייה עם האוטו הלבן בצד ימין... "
ניסיתי, כמעט אפילו הצלחתי עד שהרגשתי איזה ברקס מלחיץ קצת והמורה התחיל להסביר שעוד שנייה האף של המכונית במכונית שליד...
הינהנתי בהסכמה ( ובבושת פנים ) ותיקנתי את הרוורס... לתפארת מדינת ישראל.
בטסט היה לי טיפה פחות מזל..
" תתרגלי חניה עם האוטו הכחול פה בימין.. "
שעעעעעה ניסיתי... היתי צריכה להתמודד עם מיליון פעמים שנכבה לי המנוע, ועם זה ששמתי רוורס ובכל זאת אוטו נוסע לי קדימה. 
לא הצלחתי.
" תגיד, אני כולה לנסות לעשות במקום אחר? "
" למה? "
" המממ.. כי אני לא ממש מצליחה פה.. "
אמרתי לו והעיניים התחילו לנצוץ ככה בקטנה מתסכול.
הוא אמר לי שננסה ביחד.. וניסה לעזור, ולהסביר לי.. ועדיין לא הצלחתי.
" טוב, תמשיכי לנסוע.. "
נוסעים עוד כמה דקות.. והוא אומר לי שוב לעשות חנייה ברוורס ליד אוטו מימין...
שוב אני מנסה, ושוב האוטו בכלל נוסע לי קדימה..
עניין תמוהה לכל הדיעות.
ואז הוא פשוט התייאש... " עזבי, פשוט תמשיכי לנסוע. "
ואז למזלי פשוט נגמר הטסט... מספיק השפלה..
ועד עכשיו אני מקללת את הרוורס המזדיין ומי שהמציא אותו.
ומחכה לעניין הזה ששמעתי לפני די הרבה זמן בחדשות.. מכוניות שיוכלו להחנות את עצמם.. ( וגם שם אמרו שזה מיועד בעיקר לנשים.. כנראה יש לזה בסיס טוב )..
כשאשתו של המורה עלתה וראתה אותי בוכייה באוטו, היא נבהלה לשנייה והתחילה לנסות לעודד אותי..
" לא נורא חמודה.. מזה, טסט ראשון? שני? שלישי? "
ואני בתגובה- " שביעי... "
" אוי אוי אוי.. לא נורא.. ."
חחחח לפחות התגובה שלה שיעשעה אותי.
אז טוב, לקח לי שנה ומשהו לעשות את זה [ הוכחה חותכת מאי פעם שאני איטית מכל בנאדם אחר ] הקרצתי, א' יודע איך, רישיון.
השלט של הנהג חדש כבר כמעט מתפורר אצלי במגירה מרוב הזמן שהוא מחכה שם...
סופסופ יהיה לו שימוש.
יאללה, סעו לשלום.. 
מי נתן לך רישיון ילדה\ אסי וגורי
איך את נוהגת,
כמו משוגעת...
לקחת רוורס,
את לא יודעת..
איך את נוהגת,
מה את עושה??
את לא רואה,
אין פה כניסה...!
מי נתן לך רשיון ילדה,
מי נתן לך רישיוווון...
מי נתן לך רישיון ילדה,
מי נתן לך רישיון...
[ כוסעמק, ניסיתי להדגיש רק את הקטעים הרלוונטים.. ויצא לי שכל השיר מודגש... כל הזין ]
בבלוג זה
בכל הבלוגים
