" כמו עברו 100 שנה,
כל שעה קשה עליי..
....
חכי לי שאחזור,
מחר אני בבית,
נמאס לי לתקן עולם
בארץ יריבה...
חכי לי שאחזור,
טוב ליהיות בבית,
כולם היו אחים בדם,
יפה הדרך חזרה... "
בדיוק עכשיו השיר הזה מתנגן בגלגל"צ...
השיר הזה בערך מאז ששמעתי אותו הזכיר לי אותו.
בדיוק מה שהיה חסר לי עכשיו..
דיברתי עליו עם דור ביום רביעי בבסיס,
והיא שיכנעה אותי לא להתקשר ואפילו שאסור לי הודעה בזמן הקרוב..
ובהתחשב בנסיבות, ידעתי שהיא צודקת וזאת תיהיה טעות..
ואתמול, כשסתם ישבנו בים ודיברנו, הגנבתי לו הודעה.. אחרי שבועיים שלמים..
אמרתי לו שאני מתגעגעת אליו.
חשבתי שהוא לא עונה ישר כי הוא יצא עם החברים, והוא בטח לא שומע..
אחר כך המשכתי בזה שהוא בטח הלך לישון ולא ראה עדיין..
ובבוקר, עדיין ישן..
וישן...
וכבר 19:00 פחות 5 דקות, וכלום.
אני מבינה למה היתי צריכה להקשיב לדור, שזה בדיוק המצב שהיא תיארה אותו.
ברביעי בבסיס, מנור אמרה לי שאני הכי לא נראת מהבנות שאוכלות תסביכים מבנים.
אמרתי לה שאני הכי כזאת.
ואני שונאת את זה..
והתחלתי לנסות לתרץ בישבילו לעצמי למה הוא לא מתקשר,
ואיך הוא מצליח בלי לשלוח לי הודעה או לצלצל.. אפילו פעם אחת..
וחברות אפילו עזרו לי בזה.
הן הכניסו לי תרעיונות האלה לראש בכלל..
אבל נמאס לי מזה.
אולי הוא פשוט מנסה להתנתק ממני לגמרי.
ולא בגלל שהוא לא סגור על עצמו,
או כי אכפת לו וקשה לו,
פשוט כי הוא לא רוצה יתר.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
