אני הגברים, המין החזק, " השולט ", חולים על ספורט, מתלהבים ממכוניות, מעשנים, מהמרים, שותים; עושים את כול הדברים האלו שנחשבים כנגזרת לגבריות. אבל מה?! איך זה שלמרות המאצו'איסטיות הזו שיש בנו, אנו נופלים כאבנים חסרי טאקט, בחוזקה לאדמה, כאשר מדובר בבחורות, שהן השאיפה החזקה ביותר שלנו, שאנו פשוט חייבים להשיג ? התשובה היא פשוטה: כנראה שבמהלך ההליך האבולוציוני, איפשהו בדרך אנחנו פשוט נתקענו בנושא של דרכי גישה נכונות להתקשרות עם בחורות. כך למשל נוצרו משפטים כול כך בנאליים ופרמיטיביים על ידינו כמו: " מה פרח כמוך עושה במקום הזה " או משהו בסגנון " נפל, פשוט נפל לי הלב כשראיתי אותך " וכיוצא במשפטים " מעולים " אחרים שכאלה. לטמטום שלנו אין גבולות, אך יש בו יצירתיות, ולכן חלקינו אכן מצליחים איכשהו עם המין הנשי. בגלל שימור הקוף שבנו, קשה לנו מאוד לדעת איך לגשת לבחורות, שכן בניגוד אלינו, הן התקדמו, והרבה... אנחנו תמיד נצטרך לחזר אחריהן, אבל מה לעשות שגם תמיד נשאר כמו שאנחנו?! מה שניתן לעשות זה רק לנסות וללמוד אותן, לקרוא אותן, להבין מה עושה להן את זה, ממה הן מתרגשות, מה הן החולשות שלהן וכו'... נכון שזה לא הכי אפשרי ללמד כלב לדבר, אז בטח שזה לא יהיה פשוט לקוף להפוך לבנאדם, אבל הניסיון שווה את זה, כי רק מי שבנאדם, ישיג בחורה!