החיים של ענבל, ולפעמים החוסר חיים שלה

היום בבוקר היה לי שיעור פיסול. קמתי עם מצברוח ממש טוב כי המורה הבטיחה לקנות לי סבון ושאז אני אפסל בסבון. היה לי המון חשק. לביאוסי המורה שככה. לבסוף (אחרי שהלך פול זמן) היא הסכימה נות סבון. יצאתי החוצה עם חברה שלי, נגה, וקנינו סבונים בסופר פארם. היה מבאס (שוב) כי לא היו להם סבונים גדולים כמו שרציתי אלה רק כאלו ממש קטנים ופושטים.

בכל מקרה אני עושה בפיסול פרויקט של ראשים ופנים. פיסלתי פנים של אדם זקן ויצא לי נחמד לדעתי. היה לי ממש כיף לעבוד כי זו פעם ראשונה שפיסלתי בסבון. יש כל מיני צורות עבודה איתו. בכל מקרה אני כנראה אגמור אותו שבוע הבא (שאז גם יהיה שיעור הבא). בזמן האחרון אני מאוד נהניית לפסת.

ועכשיו בואו נדבר קצת על ציור - בזמן האחרון אין לי הכי חשק ת'אמת. לפני שני שיעורים לא היה לי חשק אבל עשינו תרגיל ממש מגניב: ציירנו את עצמנו (ממראות) לאור נר בגיר לבן על נייר שחור. המטרה הייתה לצייר את האור בכתמים וכך ליצור דמות. יצא לי ממש טוב והייתי ממש מרוצה.

בשיעור שלאחר מכן, שהיה אתמול, שוב לא היה לי חשק. הפעם עשינו תרגיל הפוך - ציירנו בפחם שחור על נייר לבן לאור נר. זה היה תרגיל נחמד אבל שתי ילדות, זהביה ושקד, כ הזמן כמעט ובעיקר בהתחלה דיברו וזה נורא הפריע. חמש דקות לפני סוף השיעור הייתה לי אחלה התחלה אבל לא קרוב לסיום כי היו המון הפרעות בדרך. רציתי לגמור אז המשכתי אותו עד הסוף בחמש הדקות שנותרו, זה היה ממש מבאס כי לא היה לי את הזמן לחשוב ולראות ולהתבונן מספיק. יצא נחמד אבל פחות טוב מאז כנראה. חבל שהשיעור לא היה ארוך יותר/שלא היה שקט יותר... \:

גמרתי לארגן את הדברים לפעולה ומחר אני ידריך! ווהו! אגב היום היה לי שיעור ממש כייפי בתיאטרון. הרבה פעמים יש חוסר משמעת לחלוטין ואז כמעט ולא עושים כלום וזה ממש חבל כי תיאטרון זה אחלה דבר. אפשר קצת להישתחרר ולתת לעצמך. יש משחק מגניב בתיאטרון: להחליט על איזשהו ניגוד (למשל שוטר ופושע) ואז כל אחד בתורו אומר משפט שמתחיל לפי סדר הא"ב. דוגמא: "אני תפסתי אותך ועכשיו לא תוכל לברוח מזרועות החוק!" "בטח! חושב ת'צמך כמו כל השוטרים! לנו יש משהו שלכם אין והוא הרבה יותר בסיסי - חוכמת רחוב!

וכך ממשיכים ל-ג' וכו'. אחלה משחק, באמת.

טוב מאוחר

אז נגיד שלום וניפגש מחר

ואולי יום אחד כל הלילה נהיה ערים

ואז לעולם לא יגמרו השירים.