החיים של ענבל, ולפעמים החוסר חיים שלה

אתמול דיברתי עם אחותי לפחות רבע שעה

אז נכון, אני מודעת לזה שזה נשמע מטומטם אבל אחותי בצבא ובחודש האחרון לא הייתה פעם אחת שדיברתי אתה יותר ממשפט וחצי. דיברתי אתה בטלפון, מחר היא חוזרת כי יום שישי ואני מקווה שנבלה קצת. היא בצבא ואין לה זמן. תמיד כשהיא בבית אני לא ולהפך. אז סתם רציתי לשתף אותכם בזה שאני ממש שמחה ושנהנייתי לדבר איתה.

החונכות

אני חונכת ילדה שגרה בתלפיות במסגרת השומר הצעיר. אתמול הייתה לי פעילות איתה. היה נחמד. הרבה פעמים יש בעיות וריבים ואני מנסה למצוא שיטה שכך אוכל להעמיד אותה במקום. אז אמרו לי להיות יותר אסרטיבית, זה מה שאני עשיתי ובינתיים זה הולך די טוב. קוראים לחניכה מעיין, והיא בכיתה ד'. היא ממש חמודה וחברורותית.

שלג - או שלא ):

אני גרה בירושלים והיה אמור להיות שלג ואז היה חופש מבית הספר והיה יכול להיות כל כך מגניב - אבל... חזאים פשוט אף פעם לא צודקים בשלג, זה אחד הדברים שבאמת אי אפשר לנבא וזה תמיד בא בהפתעה. אז קמתי בוקר ואמרו לי שאין אפילו קצת שלג, נדה, גורנישט כלום!!! זה היה ממש מבעס.... בפעם שעברה שהיה שלג בירושלים אחותי, חברים שלה ואני בנינו יגלו ממש מגניב והוא נשאר עדיין עד שבועיים אחרי שלא היה שום שלג ברחובות. אני יעלה תמונה שלו בקרוב.

אפרופו שלג, לעות סקי בחרמון זה אחד הדברים היותר כייפים שיש, מומלץ! (: