איזה כיף זה פורים!!!
התחפשתי עם החדר לצבי הנינג'ה והיה מצחיק. זכינו במקום שלישי. ישבנו על להכין את התחפושת עד 5 בבוקר. עם הועדה התחפשתי ללפרקונית והתחפושת הרשמית שלי הייתה בילבי, יחד עם עוד מישהי - התאומות בילבי. היינו חמודות כאלה: היו לנו קופים ורולרבליידס (לה גלגיליות) ואוברולים וצמות ב-90 מעלות, שחוזקו עם ברזלים כדי שזה יהיה אפשרי. כמובן עשינו לנו גם נמשים והיה מצחיק ונחמד. בכלל היה שבוע פורים מטורף כזה בבצפר. זה כזה חג מקסים! כולם שמחים ויש אווירה טובה.
ביום שלישי נסענו לזמרת שזה יישוב עוטף עזה. צבענו שם מקלטים והיה ממש טוב. עשינו בצד אחד עצי דקל בשקיע ובצד שני את פה הדוב וחזרזיר צונחים מהשמים כשענן מתפקד כמצנח לכל אחד מהם. זה יצא ממש חמוד והיינו גאים בנו...
ברביעי בלילה הייתה מסיבת פורים
. היה סבבה. רקדנו והיה מצחיק ומוזר לאלתר ריקודים על רולרבליידס. פגשתי גם חברה מאשדוד שבאה אלינו לבקר. יותר מאוחר באתי לחדר של מישהו כי הבטחתי להגיד לו לילה טוב. כבר הרבה זמן לא ממש ברור מה הולך ביננו. הוא בקטע. הוא כל הזמן אומר לי משפטים חמודים כאלה. בכל אופן לי כל הזמן היו התלבטויות כי מאז אייזן יש לי סוג של טראומת בנים וגם אחריו היה לי חבר שהיה אמור להישאר כידיד טוב. אף פעם אל תתנשקו עם מישהו שאתם לא אוהבים, זה נורא ממש, במיוחד אם הוא ידיד טוב שלכן!!! הקיצר, מאז די נידפק לי כל הקטע הפיזי... סוג של חזרתי לכיתה א'. בהתחלה חשבתי שפשוט הקשר שלי עם המישהו שעכשיו הוא שונה מכרגיל ופיזיות תפגע בקשר הזה. כביכול תטמא אותו. גם יש אנשים שקשה לראות את עצמך מתנשקת איתם. לא בידיוק ידעתי מה הסיבה. אחר כך הבנתי שזה לא הוא אלא כולם. פשוט לא יכולה כבר להיתנשק עם אנשים. זה דפוק ולא מוסבר ואי אפשר להבין את ההיגיון מאחורי זה - אני יודעת - אבל זה פשוט ככה.
זהו, והוא לוקח הכל ממש לאט ונותן לי את הזמן שלי. אז אחרי המסיבה כשבאתי אליו בסביבות 2 בבוקר הוא רצה שאני אשאר שם לישון. הייתי מתה מעייפות ונרדמתי לו עד הרגליים. אח"כ הלכנו לישון ביחד (אני ישנתי ודיברתי איתו שטויות תוך כדי והוא דיבר איתי). היו קטעים שפחדתי שמשהו יקרה. בימים האחרונים חשבתי שאולי כן, ושיש שם משהו באמת אמיתי, שנבנה בהדרגה, כמו שצריך. אחר כך ב-3 וחצי החלטתי שאני הולכת לחדר כי היה לי חם ולא נוח עם הבגדים. לפני שהלכתי הוא אמר שהוא אוהב אותי. לא ידעתי איך לגיב וגם הייתי נורא עייפה ודי ניבהלתי מהסיטואציה, אז שתקתי ועשיתי ת עצמי מנמנמת. אחרי זה אמרתי לו לילה טוב והלכתי לישון בחדר. חשבתי על זה המון מאז ואני לא יודעת איך להמשיך מכאן. זה בידיוק הסף של נקודת האל חזור. אין לי כבר אפשרות למתוח את זה עוד ועוד. עכשיו רק נשאר להחליט, ואני גרועה בהחלטות...
ולנושא אחר - החלטתי שאני רוצה לפרסם שירים בבלוג מידי פעם, אז הינה, למרות שזה כבר פוסט ממש ארוך.
נצח פתאום
אין איש משוגע.
אם היית הוא,
לא היית משוגע.
איך תוכל לכנות אותו כך.
אוהבים עד הסוף
ואם יש ציפיות
זו הכי הרבה אהבה.
הוא ברח,
ולא דיבר איתו מילה.
עניין לא פתור
שנמשך לנצח.
כשעברה שנה
של חיים
שפתאום נקטעו.
חזרת.
אבל לא אלי.
הלכת,
כבר לא ממני.